תרגום ראשון לעברית לרומן המיוחד, המסוגנן, של הסופר האמריקאי דיוויד מרקסון, המתפרסם עם אחרית דבר מאת דיוויד פוסטר וואלאס מתוך טבעו של הכיף.
פילגשו של ויטגנשטיין, המשרטט דיוקן יוצא דופן של דיכאון ובדידות, הוא סיפורה של אישה שבטוחה שהיא האדם האחרון עלי אדמות. בראשית היא עוד משאירה מסרים ברחובות, כמו “מישהו חי בַּלובר”. בהמשך היא אומרת נואש, משתקעת בבית חוף נטוש ופוצחת ברצף מהפנט של אנקדוטות היסטוריות והגיגים חצופים על כל נושא, עד שהדרמה האישית שלה מתאחדת עם הדרמה האנושית כולה.
אמילי ברונטה כאן, גם ברהמס, בטהובן, דה קונינג, היידיגר, זנון, הלנה מטרויה ועוד ועוד, ברומן המהדהד את בקט, את ברנהרד ואת גרטרוד שטיין, אשר פוסטר וואלאס תיאר לא פחות מאשר: "יצירה גאונית [...] רומן למדני, עוצר נשימה בשכלתנות, ששפתו בדולחית וקולו מרתק ונראה אתכם מגיעים אל סופו בלי לבכות".
