סוף

גבר מבוגר, בריא בעל כורחו, יוצא למסעות. הוא דוהר על סוס חרדותיו, מחשב קצים ומתווה גבולות בין זכרונות ילדות, לידה והורות, מחשבות על גירושים, בקבוקי שתייה קלה ותיאורים תאוותניים של סקס קפדני. כל אלה מלווים את תהליך הפרידה מלא האהבה אך נעדר הסנטימנטים שלו מאמו, המכלה את ימיה במוסד רפואי.

סוף היא יצירת הפרוזה הראשונה, נועזת ובוטה, של יעקב מישורי - צייר, אמן פלסטי ומורה בעל נוכחות בשדה האמנות הישראלי.

כותב על הספר אלעד בר-נוי (ynet):
מישורי בוחן את חוויות הקיום היסודיות ביותר - אהבה, פרידה, לידה, סקס, מוות - מתוך הגוף החוצה, ובתוך כל אלה, לצד הסחי והריקבון, הוא מצליח למצוא יופי. יופי מצמית.