אחרי שמונה שנות שתיקה והתכנסות, לבטים והיסוסים, אובדן הלשון ותחושת סחרור רואה אור אשליה קדושה - ספר השירה השלישי של יודית שחר, שנולדה וגדלה בתל אביב בסמוך לגשר שכונת התקווה ונחל אילון, מתגוררת כיום בפתח תקווה, פעילה חברתית, מורה להיסטוריה ומחנכת נוער בסיכון באור יהודה.
לדבריה, "שכונת התקווה", "פתח תקווה", "אור יהודה", הם סמנים מתעתעים של תקווה ואור, בימים שבהם המציאות החברתית הפוליטית מחשיכה את פניה: "בשיריי אני שואפת ללכוד את התמונה על רבדיה, למטה מתחתיות הביבים ועד מעל לצמרות העצים המטפסים לשמיים".
הספר זכה בתמיכת מפעל הפיס: ''ספר שירה אקטואלי על אודות ה'מצב'. השירים חושפים את חוויותיהם של האנשים השקופים בחברה. שחר כותבת מעמדה חשופה ומשתפת בחייה האישיים כאימא לשניים, כמורה לנוער בסיכון, וכאישה המתמודדת עם מחלת הסרטן".
מה כבר קרה
יש לה
לִפְעָמִים עַל הַשְּׁבִיל הַמְּיֻבָּל
הִיא יוֹדַעַת –
יֵשׁ לָהּ אֶת זֶה,
אִם רַק טִיפּ-טִפָּה תִּתְאַמֵּץ,
תִּבְקַע אֶת כְּרִיכוֹת הַפְּנִים,
אִם רַק תַּתִּיר אֶת תַּכְרִיכֵי הָעוֹר
אוּלַי יִשְׁתַּנּוּ הַכְּלָלִים
אֲבָל יֵשׁ לָהּ אֶת זֶה:
גַּחְלִילִית שֶׁפּוֹצַחַת בְּאוֹר
לְבִיאָה שֶׁתִּשְׁאַג
אַיָּלָה הַמַּטָּה צַוָּארָהּ
עַל גֵּב מַיִם זַכִּים
הִיא הַכֹּל
הִיא כֻּלָּם
הִיא כְּלוּם
אִישׁ לֹא יִרְאֶה
אֲבָל יֵשׁ לָהּ אֶת זֶה
