"איך כותבים ספר מתוך סערת נפש גדולה? כי זו הייתה בעצם נקודת המוצא של איברים פנימיים - פרפרים בבטן, וגם בלבול וגם תהיות כלליות יותר על מהות הדבר הזה שאולי אפשר לקרוא לו אהבה. או קראש מבלבל [...] רציתי לבחון מה זה הדבר הזה של שני לבבות שנפגשים פתאום", כתב עמרי חורש על יצירתו השלישית בפרוזה, אחרי החלון והמדרגות וילד.
יוני, גבר צעיר ומופנם, מגיע אל עיר בירה אירופית, הממלאת אותו באנרגיות מיניות חדשות. הוא מתנסה לראשונה בשחרור ממגבלות מעיקות: עבר בקיבוץ, עיניים חקרניות וחליפת שומן שעטה על עצמו. בסאונה גאה הוא פוגש בלוקה, בחור גבוה וצנום, ששתיקתו כובשת. זיקוק ניצת בלבו. לוקה נעלם בבוקר המחרת, אבל יוני לא מוותר עליו. פיסה אחר פיסה הוא מבקש להשיב את לוקה לידיו, תהיינה ההשלכות אשר תהיינה.
בשילוב בין ריאליזם ופנטזיה, איברים פנימיים הוא גרוטסקה קווירית, המציגה תוך דיוק רגשי ופראות עלילתית סיפור של גילוי עצמי, על כמיהה לאהבה אל מול אשליותיו המכזיבות של הגוף.
על הכריכה: ציור של ישראל דרור חמד
