רומן סיפורים של אינה איזנברג, הבוחן את "העשור המכונן של חייה", שמתחיל ב-1984, כשנינה פרידמן הקטנטונת מתגוררת עם אמה אי שם, ברפובליקת בשקיריה שבהרי אורל, מתגלגל אל עלייתה לישראל בשנות התשעים של המאה העשרים, ומסתיים בבאר שבע עם רצח ראש הממשלה.
בלב הסיפורים פועם משולש בלתי ניתן להתרה - קשר אמיץ בין נינה לאמה, פסנתרנית מחוננת שמתעקשת לעשות הכל "לא כמו אנשים נורמליים", ולסבתה, כימאית בעלת חוש הומור יוצא דופן. זהו עולם ללא אב, שבו נשים מגדלות זו את זו, לא תמיד על פי סדר, לא תמיד כמצופה, אבל תמיד מתוך התכוונות מלאה ורגישות גדולה.
הציור על העטיפה: שישי בשיכון, זויה צ׳רקסקי
לאמא יש רק אותי. לי היה בית חולים שלם. בית חולים שדה.
במיטות קטנות שגולגלו בקפידה מגאזה רפואית מצהיבה שכנו סשה ומישה, שני ארנבים מפלסטיק שהתלוננו על כאבי פרקים, אלכסיי, טרקטור צהוב שראייתו היטשטשה, טימור, עכבר מירוצים שזנבו סירב להימשך ולהפעיל את הקפיץ שיזניק אותו לניצחון בתחרויות, ואיך לא, צ'בורשקה ששקע בדיכאון עמוק
