לָלָה המשוררת, נולדה בקשמיר בשנות העשרים של המאה ה-14. האגדה על אודות חייה ושירתה עברה בעל-פה והתייחסויות רשמיות נמצאו רק כ-400 שנה לאחר מותה. דרכה מאופיינת בחיפוש פנימי והתנסות חווייתית, ואינה מצייתת לדוגמה או לטקסטים קדומים.
שירתה משמשת אותה במסעה האישי, ונראה כי דרכה היא מחנכת את עצמה, ולעתים אף פונה אל קהל רחב בקריאה להתעורר. אופי שיריה לוכד בתוכו את האישי והאוניברסאלי. צלילות ראייתה ובהירות שפתה מעניקים לקורא חוויה זכה ונגישה.
הִתַּשְׁתִּי אֶת עַצְמִי בְּחִפּוּשִֹים.
אֵין אִישׁ מוֹצֵא אֶת זֶה בְּמַאֲמַצִּים.
נָמַסְתִּי לְתוֹךְ זֶה וְהִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה,
לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ כֹּל כַּד מָלֵא,
אַךְ אִישׁ אֵינוֹ שׁוֹתֶה.
