"אני ואתה" הוא ספרו המפורסם ביותר של הוגה הדעות היהודי-הגרמני-הישראלי מרטין בובר. הספר ראה אור לפני שמונים שנה, בשנת 1923, בגרמנית, ובו נתן בובר ביטוי ראשון לחשיבתו הדיאלוגית – פרי של היפוך כיוון אישי ורעיוני - ויצק את הפתוס של מחבר שרואה אור חדש. מאז הופעתו לראשונה לא חדל "אני ואתה" לקרוא לקוראיו בקול אישי מיוחד. הספר תורגם לשפות רבות, ובמשך שמונים שנה לא הניחו לו בני אדם בכל העולם להתיישן. אדרבה, כמה מחידושיו המאתגרים ביותר של הספר מתיישבים דווקא עם הטיעונים של הביקורת הפמיניסטית ועם הגילויים של העשור האחרון במדעי המוח.
הוגי דעות, אנשי חינוך, פעילים חברתיים, מחפשי דרך רוחנית, ומטפלים במקצועות בריאות הנפש בארץ מצאו עניין ב"אני ואתה" במשך השנים. עם התרגום החדש הזה מובאות במהדורה הזאת גם מסות שכתבו במיוחד אנשי מקצוע מתחום הפילוסופיה, תורות המזרח ובריאות הנפש.
דברי הקדמה: שולמית אלוני
נספחים: יעקב רז, אהרון פלשמן, אדמיאל קוסמן
הריני מסתכל באילן.
יכולני לראותו בחינת מראֵה : עמוד קפוא ואפוף אורה...
יכולני לחוש יניקתם של השורשים, נשימת העלים, מגע ומשא בלתי פוסק עם האדמה, עם האוויר...
יכולני לשייך אותו למינו ולסוגו ולהתבונן בו בחינת טופס יחד, לראות מהו מבנהו ומה אורחות חייו.
אולם יכול גם שיתרחש, מתוך רצון וחסד כאחד, שעם הסתכלותי באילן אהיה משובץ בזיקה אליו, והוא שוב אינו לז. עצמתה של הבלעדיות תפסתני ואין צורך כל עיקר, שאהיה מוותר על שום דרך מדרכי הסתכלותי שלי... אין אילן רושם מן הרשמים, אינו משחק לכח המדמה שלי, לא יקרת חליפות רוחי, אלא ממש הוא השרוי ועומד נכחי, הוא לי כשם שאני לו, אלא באופן אחר.
