הספר השלישי בסדרת האסופית, קלסיקה שדורות שלמים של בנות - וגם כמה בנים - גדלו עליה, שבמרכזה דמותה החד פעמית של אן שרלי, שנשלחה בטעות מבית היתומים לחווה הירוקה בכפר אבונלי, ועד היום לא נעשתה טעות יותר מוצלחת.
אן שרלי מתחילה חיים חדשים. היא נוסעת ללמוד בקולג´, בעיר הגדולה, הרחק מהכפר הקטן אבונלי. לא קל להיות הג´ינג´ית מאי הנסיך אֶדוּאַרְד בין כל התלמידים מהעיר, אבל מזלה משחק לה והיא מוקפת חברות אמת, ותיקות וחדשות. יחד יתנסו הבנות בחיים האמיתיים – הן ינהלו משק בית, ילכו לנשפים ולטיולים, יחוו אהבות ראשונות, ובין לבין אפילו ילמדו. בתוך כך, אן תקבל הצעות נישואין - לא אחת ולא שתיים - וגם גילברט ינסה להגיד לה מה הוא מרגיש, אבל אַן תמשיך לחכות לאהבת האמת.
מאז שיצא לאור ב-1908 היה האסופית לאחד מספרי הנעורים המצליחים בכל הזמנים. השנים שחלפו מוכיחות שאן היא גיבורה נצחית, שמדברת מחדש אל כל דור ודור. הספר הוא השלישי בסדרת הספרים שכתבה לוסי מוד מונטגומרי, המלווים את חייה של אן, מילדות עד לבגרות. ועכשיו, חמישה מהספרים בעריכה מחודשת בהוצאת כתר.
״'הקציר הסתיים והקיץ חלף לו',״ ציטטה אַן שֶׁרְלִי שורה משיר והביטה בחולמנות הרחק מעבר לשדות הקצוּרים. היא ודַיאנָה בַּרִי סיימו לקטוף תפוחים במטע שבחווה הירוקה ועתה נחו מעמלן בפינה שטופת שמש. רוח נעימה שהביאה עמה את ניחוח השרכים מיער הרוחות העיפה סביבן המוני "שערות סבא" אווריריות.
אבל בכל הנוף שמסביב כבר שָרתה תחושה של סתיו. במרחקים השמיע הים קולות עמומים, השדות הקמלים כוסו מַעֲטֶה של צמחי מוט־הזהב, על גדות הנחל שליד החווה הירוקה פרחו אַסְתֵרִים בגוון ארגמן עדין ומי אגם המים הזוהרים נצבעו כחול עמוק - לא הכחול ההפכפך של האביב וגם לא התכלת החיוורת של הקיץ - זה היה גוון כחול צלול, יציב ורוגע, כאילו המים כבר שבעו מכל מצבי הרוח וההתרגשויות והסערות והיו שרויים עתה בשלווה עמוקה.
״היה קיץ נחמד,״ אמרה דַיאנָה וסובבה בחיוך את הטבעת החדשה שעל ידה השמאלית. ״והחתונה של העלמה לַוֶונְדֶר הייתה גולת הכותרת שלו. בני הזוג אִירְוִוינְג אמורים להיות עכשיו על חוף האוקיינוס השקט.״
