טינקרטנק

"אִם אֲנִי כְּבֵדָה לָמָּה אֲנִי פֵיָה וְאִם אֲנִי פֵיָה לָמָּה אֲנִי כְּבֵדָה?" 

אנחנו אוהבות את נורית זרחי. לעיתים נכנסות לקוחות ואומרות שנורית זרחי לא כותבת לילדים, והן לא קונות את ספרי הילדים שלה. אנחנו מנסות להראות מהזווית הזאת או מהזווית האחרת, ולפעמים מצליחות לגרום להן להתאהב גם. הפעם, בטִינְקֶרְטַנְק, בשילוב האיורים המלאים, התזזיתיים, הצבעוניים של דוד פולונסקי, נראה לנו שנצליח לא מעט פעמים.

טִינְקֶרְטַנְק הוּא סִפּוּרָהּ שֶׁל יַלְדָּה שֶׁחַיָּה בְּעוֹלָמָן הַוָּרֹד שֶׁל הַפֵיוֹת, אַךְ מְגַלָּה שֶׁהִיא לֹא שַׁיֶּכֶת לְשָׁם. אָז לְאָן הִיא כֵּן שַׁיֶּכֶת? כתוב על גב הספר. ואכן, עם עיניי המנגה/בטי בופ שלה, טינקרטנק – ששמה הוא  קריצה או מחווה לטינקרבל, הפיה מפיטר פן – היא פיה מסוג אחר: בניגוד לקולגות המושלמות שלה, היא איננה ורדרדה וצהבהבה אלא בוצ'ית שנועלת דוק מרטין. היא פונה לעזרת המדע, פוגשת מדען חכם העוזר לה להבין כי היא לא נועדה להיות קלילה, ורודה עם שֵׂכֶל של פירות, אלא ילדה מקסימה שהולכת לכיתה ג' וגרה עם אמא ואבא או אמא או אבא.