על קריירה קולנועית קצרצרה בילדותו, על מפגשים עם יוסי בנאי, עם יוסי אלפנט, עם נזיר שמלמד ערבית, עם מוכר שווארמה שהוא גנב מכוניות בדימוס, לצד סיפורים מלונדון, ניו יורק ודלהי, ורשמי מסע מראש פינה ועד ניר עוז בישראל, בספר הבצלים הירוקים מאת המוזיקאי אהוד בנאי, האיש שלא מפסיק לנסוע, להיפגש ולחלום.
בקורקינט, ברכבת או במכונית מקרטעת, אהוד בנאי יוצא למסעות. לעיתים הוא הנהג ולפעמים הטרמפיסט, אבל תמיד הוא מתבונן, מקשיב, לוכד סיפורים וזוכר כמעט הכול. בספר הוא משתף בסיפורים של זיכרון וגעגוע, קטעי חלומות, פגישות עם אנשים, קטעי יומן שהם חיים שלמים שנתפסים ברגעים, כמו רישום מהיר של עט על נייר. "כמו צרור טרי של בצלים ירוקים", נכתב בגב הספר, "הספר מחזיק פשטות מחויכת, את הקסם של היומיום".
כלי התחבורה הראשון שלי היה קורקינט. קורקינט פשוט, חשוף לשמש, לרוח, לאור הירח והכוכבים. אבא נתן לי אותו במתנה כשהייתי בן שמונה, ויצאתי איתו למסעות הרכיבה הראשונים שלי על מדרכות רמת יצחק. מאז חלפו הרבה שנים, אבל הקורקינט הישן שלי ממשיך לנסוע, ואני מרחף איתו הרבה מעבר לגבולות רמת יצחק, אל מרחבי שדות האור של ארץ ישראל.
