יולנדה

ב"יולנדה", ספרו הרביעי של משה סקאל, חוזר המחבר אל זיכרונותיו משנות ילדותו ונעוריו ומבני משפחתו, ומשרטט ברגישות את תהליך החניכה שלו ואת השפעת ההיסטוריה המשפחתית על מהלך התעצבותו כאדם וכסופר.      במרכז הרומן נמצאות למעשה שתי יולנדות. יולנדה אחת היא סבתו של המספר, יפהפייה ילידת קהיר שהגיעה לארץ ישראל בנעוריה אך לא הצליחה להפוך אותה מעולם לביתה האמיתי. בינה לבין נכדהּ נרקמת מערכת יחסים קרובה ומורכבת של גוף ושל נפש, שתשפיע השפעה עמוקה על מהלך חיי הנער. 
יולנדה השנייה היא גיבורה בדיונית של יצירה שאיש כמעט לא ידע על קיומה - רומן שכתב בחשאי סבו של המספר, ז'ורז', אשר גורש מביתו על ידי יולנדה הראשונה בנסיבות מסתוריות.    בלשון פיוטית ומלאת הומור מצליח יולנדה לצייר דיוקן מרגש של דור מהגרים שלם, שחי את רוב חייו בישראל ובגלות, בעברית ובצרפתית, ולא הצליח להיפרד מן הנופים, הקולות ויצירות הספרות שאל תוכם נולד. בתוך כך הרומן גם מקים לחיים קשר בין-דורי שהספרות ממעטת לעסוק בו - הקשר שבין סבים וסבתות לנכדיהם.