אישה צעירה מתאהבת בגבר נשוי ויולדת את ילדו. היא בטוחה שיבוא יום והוא יבחר בהם על פני משפחתו. עד שזה יקרה – או לא – היא חוזרת לבית הוריה, שם אמה משתלטת על חייה ועל בנה. כדי להשתחרר מאחיזתה, היא נענית לחיזוריו של רופא שאיננה אוהבת, ומחפשת נחמה וריגוש אצל גברים מזדמנים.
בלב ספרה השלישי של אדוה בולה, גיבורה שחולמת להיות אישה עצמאית וזקופה, אבל שוב ושוב נדמה לה שהיא אינה מסוגלת, שאין לה זכות, שאחרים יודעים טוב ממנה. החדר הדרומי הוא סיפור על נשיות ואימהּות המתעצבות כנגד כוחות משפחתיים, לאומיים ומגדריים, בו בוחנת בולה בהומור ובחשדנות אמיתות שהונחלו לגיבורה שלה – ולרבים ורבות מאיתנו - על מיניות ואהבה, על תלות ועצמאות ועל חיים ביחד ולבד.
במרוצת השנים הבנתי: במשקפות שדרכן הביטו הוריי על החיים, הם ראו זה את זה בגודל מוגזם. אבי חיכה תמיד לאישורים מאימי, ניפח את דעותיה לממדי ענק ולקח ללב כל מילה שזרקה לעברו, עד כדי כך שהיא עצמה הייתה צועקת עליו: ״אז אמרתי! אז מה? אתה מוזמן לשים עליי פס!״
