נערוּת - ספר הפרוזה הראשון והמסקרן כל-כך של עמליה זיו - הוא ממואר יוצא דופן המתאר מסע התבגרות אירוטי וספרותי בתל אביב של שנות השמונים. במרכזו עומדת אהבה גדולה ונכזבת לנערה, אבל הסיפור הזה הוא רק חוט אחד בפקעת של מערכות יחסים והרפתקאות שדרכן המספרת מתוודעת לעצמה, תובעת בעלות על מיניותה וחונכת את עצמה לכתיבה.
לפנינו סיפור חניכה שאיננו מציית לשום דפוס מוכר. גיבורתו היא גם אוהב מיוסר וגם הרפתקנית מינית. היא צוללת לסערות הנפש של הנעורים, ובו-בזמן עסוקה כל העת בחקירה עצמית מדעית כמעט.
אין זה רק ממואר אישי: זהו גם סיפור על הולדתה של הסצינה הלהט"בית שהפציעה באותם ימים במועדונים ובברים בתל אביב. מתוך הרגע הפרטי והקולקטיבי הזה יצמח בעשורים שיבואו עיסוק פורץ דרך בנזילות מגדרית ומינית, שלעמליה זיו יהיה בו תפקיד משמעותי.
עמליה זיו היא חוקרת בולטת ומוכרת של מגדר ותיאוריה קווירית. בין השאר ערכה עם עמיתים את קובצי המאמרים מעבר למיניות (הקיבוץ המאוחד) וסקס אחר (רסלינג), ופרסמה את הספר מחשבות מיניות: תיאוריה קווירית, פורנוגרפיה והפוליטיקה של המיניות (רסלינג).
אם תגלשו מעמוד הבית שלנו למדור כל התשובות נכונות, תוכלו ללמוד עוד על העדפותיה הספרותיות.
צילום: סיצ'י גלעד, מתוך Boy
היום, ממרחק השנים, קשה לי לדמיין את האינטנסיביות הזו, להבין איך יכולתי להכיל אותה. אולי כי החיים עדיין לא היו רתומים לשום תכלית מלבד ההתנסות בכל פרעות הארוס, בכל ספקטרום החוויה הנפשית. כאילו נמסר לידיי כלי נגינה ובחנתי את מנעד הצלילים שהוא יכול להפיק.
***
ניצן הייתה אהבת חיי במשך שש או שבע שנים. בנעורים פרק זמן כזה הוא נצח. האהבה אליה ליוותה אותי בשנה האחרונה של התיכון, לאורך הצבא והלימודים באוניברסיטה. האהבה הזו הייתה האקלים שבתוכו חייתי במשך חודשים ארוכים, וגם בתקופות שנסוגה מקדמת הבמה היא נשארה שם כמעין צליל רקע תמידי. בשנים הללו התחוללו הרבה מאוד התרחשויות אחרות - הרפתקאות מיניות, התאהבויות ואפילו זוגיות ארוכה אחת - אבל מאחורי הכול הייתה האהבה הזו שנשאתי אותה כמו מחלה כרונית או נכות נסתרת, שמנעה ממני להתאהב באמת, להתמסר באמת, שאיימה לרוקן את כל השאר מממשות. זו הייתה אהבה פרוּסטיאנית לחלוטין, שהִכתה בי שורש בעוצמה דווקא לנוכח אי האפשרות, הדחייה, האמביוולנטיות; אהבה שנצבעה מראשיתה על־ידי חוסר הביטחון והחרדה, ושנחתמה כגורל על־ידי שברון הלב.
