חודשים ספורים בלבד לאחר שחרורו ממחנה ריכוז, נשא ויקטור פראנקל סדרת הרצאות, שבהן פרש את הבסיס למשנתו האופטימית. הוא הסביר בהן את רעיונותיו המרכזיים באשר למהותם של משמעות, חוסן נפשי ויכולת התאוששות, ואת אמונתו כי משבר טומן בחובו הזדמנות. ההרצאות מתפרסמות עתה לראשונה בעברית, ודבריו של פראנקל מהדהדים בהן בעוצמה רבה לא פחות מכפי שהידהדו בשנת 1946.
הפסיכיאטר ויקטור פראנקל, ניצול מחנות טרזינשטט, דכאו ואושוויץ, הוא אבי תורת הלוגותרפיה והשימוש באקזיסטנציאליזם כאמצעי טיפול, מחבר האדם מחפש משמעות, אחד הספרים המשפיעים ביותר מאז המחצית השנייה של המאה העשרים.
מתוך ההקדמה לספר, מאת דניאל גולמן:
קיומו של הספר הזה הוא נס קטן. את ההרצאות העומדות בבסיסו נשא הפסיכיאטר ויקטור פרנקל ב־1946, תשעה חודשים בלבד אחרי שחרורו ממחנה העבודה, שרק זמן קצר קודם לכן היה בו על סף מוות. פרנקל ערך את ההרצאות לספר, ומו"ל קטן הוציא אותו לאור בגרמנית. בהמשך פסקה הדפסתו, והוא נשכח ברובו עד לאחרונה, כשאותו מו"ל גילה אותו מחדש בארכיוניו. "כן לחיים: למרות הכול" לא ראה אור מחוץ לגרמניה עד כה.
במהלך השנים הארוכות של הכיבוש הנאצי רעב קהל היעד של הרצאותיו של ויקטור פרנקל, המכונסות בספר זה, לגירוי המוסרי והאינטלקטואלי שהציע להם, ונזקק נואשות לקואורדינטות אתיות חדשות. עם מיליוני הנספים במחנות הריכוז בשואה נמנו גם הוריו של פרנקל ואשתו ההרה. ואולם, למרות טרגדיות אישיות אלה והעצב העמוק הבלתי נמנע שהמיטו על פרנקל, היה בכוחו להציג את הסבל מנקודת מבט שהפיחה השראה במיליוני קוראים בספרו הנודע ביותר, "האדם מחפש משמעות" — ובהרצאות שלפנינו.
