ספר נוסף בפרויקט המבורך של חוג המתרגמים שהתגבש במכון ון ליר - סדרת מכתוב مكتوب, המביאה תרגומים בעברית ליצירות מהספרות הערבית.
"האם ידע הסופר הקולומביאני גבריאל גרסיה מארקס כאשר כתב את כרוניקה של מוות ידוע מראש שהוא עומד לחשוף את סוד המכתב? כך שואל אליאס ח'ורי ברומן מתעתע שמקצת מן הדמויות בו מופיעות גם ברומן של מארקס. מי קדם למי, והאם זה חשוב? שאלות אלו מלוות את רומן המפתח של ח'ורי, המאיר באור מיוחד ומקורי את הנסיבות שבעטיין פרצה מלחמת האזרחים בלבנון בשנת 1975. כהרגלו, ח'ורי יורד אל תעלות הביוב ובתי הבושת של ביירות כדי לספר את הסיפור מבעד לעיני אנשי השוליים של העיר המפתיעה.
אליאס ח'ורי (יליד ביירות, 1948), מחבר באב אלשמס, ילדי הגטו וספרים רבים נוספים, הוא מן הסופרים והאינטלקטואלים הערבים החשובים כיום. פקעת של סודות הוא ספרו החמישי המתורגם לעברית.
עוד מספרי אליאס ח'ורי במגדלור
הסיפור התחיל כך.
באותו יום, היה זה שישה בינואר 1976, נפטרה הגברת שָֹרָה נַצָּאר כשגילה מתקרב לשמונים. מותה היה צפוי. רק אִבְּרָאהִים נַצָּאר היה מופתע ממנו. בן חמישים וארבע היה כשעמד כשוטה מול גופת דודתו ומירר בבכי. הוא הלך בעקבות הארון, עד שכמעט התמוטט. הוא כרך לראשו מטפחת לבנה והמשיך לצעוד מאחורי הגופה, פניו הסמוקים עומדים להתפקע והדמעות לא חדלות. את דודתו שׂרה ירש אבראהים נצאר מאביו יעקוּבּ, שחי עם אחותו ובנו יחידו לאחר שאשתו נפטרה ממחלת הסרטן. ליעקוּבּ נצאר הייתה חנות ירקות בביירות. הוא בחר להתגורר הרחק מעיני האנשים בבית מבודד וישן, שקורי עכביש כיסו את שולי תקרתו הגבוהה. את הבית בנה אבראהים נצאר הסב בשנת 1889 על תל מבודד המשקיף על נהר ביירות. באותם ימים אמרו הבריות שדעתו של אבראהים נצאר השתבשה עליו, משום שבחר לחיות בין התנים.
