ספר שירה נפלא לאחד מגדולי המשוררים של המאה ה-20, המשורר הצ'יליאני פבלו נרודה, בתרגומה המוצלח מאוד של טל ניצן.
כל הימים את משחקת באור היקום.
אורחת דקיקה, את באה בפרח ובמים.
הנך יותר מן הראש הקטן הלבן שאני חובק
כאשכול בין ידי יום-יום.
אינך דומה לאיש מאז אהבתיך.
תני לי ואפרש אותך בקרב זרים צהובים.
מי כותב את שמך באותיות עשן בינות לכוכבי הדרום?
הה, תני לי ואזכור לך כמו שהיית אז, בטרם היותך.
פתאום מיללת הרוח, מכה בחלון הסגור.
הרקיע הוא רשת גדושה דגים אפלים.
לכאן תבאנה לבסוף כל הרוחות, כולן.
הגשם מתערטל.
