כישלון קטן

גארי שטיינגרט

שם מקור: Little Failure

תיאור

הורים יקרים!
ברכות לבביות לכם, אנו שמחים איתכם בשמחת הולדתו של אדם נוסף - אזרח ברית הרפובליקות הסובייטיות וחבר לעתיד בחברה הקומוניסטית... אנו בטוחים כי תגדלו את בנכם להיות עמֵל בעל מצפון ופטריוט נאמן של מולדתנו הדגולה.


בממואר כישלון קטן, שנכתב לאחר שלושה רומנים, כותב גארי שטיינגרט בגילוי לב על חייו. הוא חולק איתנו את חוויותיו כמהגר לאמריקה, נע הלוך ושוב על פני הזמן והזיכרון בהומור רווי ביטול עצמי, באבחנות מרגשות ובתעוזה ספרותית. התוצאה היא סיפור אינטימי, אבל רב-תהודה על משפחה ושייכות.

 

הילד הסקרן, הקטנטן והאסמטי, שנולד בלנינגרד של דמדומי ברית המועצות, גדל בתחושה מתמדת של כמיהה לקבלה, לאהבה, לאוכל - תשוקות שילוו אותו עד בגרותו. את המונח "כישלון קטן" טבעה אמו והצמידה לבנה, אמנם באהבה, אך בעקבות זאת פעל שטיינגרט מתוך מחשבה שייכשל בכל דבר שינסה לעשות. אולם הנער, שהיה חריג כל חייו וחי בשני עולמות הסותרים זה את זה, הצליח למצוא קול ספרותי ייחודי ומקום בעולם.

 

עוד מספרי גארי שטיינגרט במגדלור

מתוך הספר

המחבר, בפרק של בדידות בחייו, 2001-1995,
מנסה לשים ידיים על אישה.
 
שנה לאחר שסיימתי את לימודי בקולג' עבדתי בדאון־טאון מנהטן, בצלם הכביר של מגדלי התאומים, וכחלק מהפסקת הצהריים היומית וחסרת המעצורים שלי בת ארבע השעות, הייתי עובר על פני שני הענקים האלה, אוכל ושותה תוך שאני עולה בברודוויי, יורד ברחוב פולטון ונכנס לשלוחת חנות הספרים סְטרַנד. בשנת 1996 אנשים עדיין קראו ספרים והעיר פרנסה את סניף החנות האגדית שברובע הפיננסי, ופירוש הדבר היה שבאותה תקופה ציפו מכולם - סוחרי מניות, מזכירות, עסקני ציבור - לקיים מידה מסוימת של חיי רוח.
בשנה שקדמה לה ניסיתי להיות עוזר משפטי במשרד עורכי דין שעסק בזכויות אזרח, אבל זה לא הלך. עוזרוּת משפטית כרוכה בהרבה פרטים, הרבה יותר פרטים מכפי יכולתו של בחור עצבני עם זנב סוס, בעיה קלה של שימוש כפייתי בחומרים משכרים וסיכת עלי קנבוס על עניבת הקרטון שלו. הכי קרוב שאגיע אי־פעם להגשמת חלומם של הורי שאהיה עורך דין. כמו מרבית יהודי ברית המועצות, כמו מרבית המהגרים ממדינות קומוניסטיות, הורי היו שמרנים ביותר ולא העריכו במיוחד את ארבע השנים בקולג' אובֶּרלין שבהן ינקתי מדעי־רוח ושמאלנות, פוליטיקה מרקסיסטית וכתיבת ספרים. בביקורו הראשון באוברלין עמד אבי על ואגינה ענקית שציירו חברי הארגון הלהט"בי של הקמפוס במרכז הגן הריבועי, מתעלם מנחשול מתעצם של לחשושים דרמטיים מוגזמים סביב לו ומפרט באוזני את ההבדלים בין מדפסות לייזר למדפסות דיו, בעיקר את הבדלי המחיר בין מחסניות הדיו. אם איני טועה, הוא חשב שהוא עומד על אפרסק.