זיכרון הגוף

אחלאם מֻסתע'אנמי

שם מקור: ذاكرة الجسد

  • תרגום: מיכל סלע
  • עריכה: עודה בשאראת
  • עיצוב: רמי וז'קי עיצוב ותקשורת חזותית / מכתוב
תיאור

ח'אלד, לוחם שאיבד את זרועו השמאלית במלחמת העצמאות של אלג'יריה, פונה לעולם הציור בעצת רופאו כדי להיחלץ מדיכאונו העמוק.

 

עשרות שנים אחר כך משיק ח'אלד את התערוכה הראשונה שלו בגלריה בפריז, שם הוא פוגש את אחלאם, הסופרת הצעירה, שמתאהבת בו אף שמבחינת פער הגילים ביניהם הוא יכול להיות אביה. ח'אלד המספר הוא יציר דמיונה של הסופרת אחלאם, שהופכת את קולה לקולו ומוסרת את הרומן בלשון זכר. שפת הציור כגאולה למי שזרועו נקטעה סוללת את הנתיב לשפת האם עבור מי שלשונה נכבשה.

 

זיכרון הגוף הוא ספר נוסף בפרויקט המבורך של חוג המתרגמים שהתגבש במכון ון ליר - סדרת מַכְּתוּבּ مكتوب, המביאה תרגומים בעברית ליצירות מהספרות הערבית.

מתוך הספר

אני עדיין זוכר שאמרתְּ יום אחד: "אהבה היא מה שקרה בינינו. ספרות היא כל מה שלא קרה."

היום, לאחר שהכול נגמר, אני יכול לומר: תודה אפוא לספרות על הטרגדיה שלנו. המרחב של כל מה שלא קרה רב עד כדי כך, שיספיק ליותר מסֵפר אחד.
תודה גם לאהבה.
היה יפה מאוד מה שקרה בינינו, היה יפה מאוד מה שלא התרחש, יפה מאוד מה שלעולם לא יתרחש.
עד היום סברתי שלא נוכל לכתוב על חיינו אלא כשנחלים מהם, כאשר נוכל לגעת בפצעים הישנים בלי לחוש שוב בכאב.
כשנוכל להסתכל אחורה בלי געגוע, בלי שיגעון, גם בלי טינה.
האם זה אכן אפשרי?
מן הזיכרון שלנו לא נחלים.