המין השני כרך שני המציאות היומיומית

סימון דה בובואר

שם מקור: Le deuxième sexe - l'expérience vécue

תיאור
הכרך השני של המין השני, אחד המחקרים החשובים ביותר שנכתבו מעולם על תפקידה ומקומה של האישה בחברה, וללא ספק ציון דרך בחשיבה הפמיניסטית המודרנית. בספר, שנכתב ב-1949 בצרפת, הניחה סימון דה בבואר את הבסיס להבחנה בין מין למגדר, בקריאה אמיצה ומלומדת לשחרורן של הנשים, לשוויון מקצועי וחברתי, ולביטול מיתוס "הנשי הנצחי". 

 

במבוא לספר שוטחת דה בובואר את תפיסתה הבסיסית לגבי מצב הנשים בעולם של גברים. מהי אישה? היא שואלת בהקדמה לספר, וקובעת כי השאלה מהווה כבר חלק מן התשובה מפני שאף אחד לא שואל מהו גבר. המין האנושי לפי דה בובאר הוא המין הגברי, ואישה זקוקה להגדרה כיוון שהיא מהווה "חריגה מהנורמה", היא "לא-גבר". התנאים ההכרחיים לשחרור האישה לפי דה בובאר דורשים חקיקה, שינויים כלכליים ובעיקר שינוים מוסריים ותרבותיים.

 

דה בובואר בוחנת את מעמד האישה בראייה היסטורית, פילוסופית, אנתרופולוגית, ביולוגית, ספרותית, פסיכואנליטית וכלכלית. היא מתארת את המעמד הנחות של נשים לאורך ההיסטוריה, ומשווה את הדחקתן לשוליים לחוויית של קבוצות מיעוט מדוכאות. לפי טענתה, החברה הפטריארכלית שללה את זכויותיהן של נשים תוך הכחשת יכולותיהן, ויצירת מיתוס של הצדקה ביולוגית לנחיתותה של האישה. לגישתה, זו התוצאה של ראיית האישה כ"האחרת" אל מול הגבר, שהוא ברירת המחדל בחברה האנושית. היא מנסה לבחון מה הבסיס לאחרוּת הזאת דרך עדשות שונות - ביולוגיות, פסיכואנליטיות, פילוסופיות ועוד.

הכרך הראשון של הספר במגדלור

מתוך הספר

אישה אינה נולדת אישה, אלא נעשית אישה. שום גורל ביולוגי, נפשי או כלכלי אינו חורץ את דמותה של הנקבה האנושית בחֶברה; המכלול התרבותי הוא שמעצב את תוצר הביניים הזה, הנמצא בין הגבר לסריס והמוגדר כנָשי. רק בתיווכו של הזולת יכול הפרט ליהפך לאחר. כל עוד הילד קיים בפני עצמו, הוא אינו חש מובחן מינית. אצל בנים ובנות גם יחד, הגוף הוא בתחילה ייצוג של סובייקטיביות והוא הכלי שבאמצעותו הם תופסים את העולם; הרי ילדים קולטים את העולם באמצעות עיניהם וידיהם, לא באמצעות איברי המין שלהם.