ספרה המדובר של הפסיכולוגית המוערכת ושורדת השואה ד"ר אדית אווה אגר, אשר נשלחה לאושוויץ כשהיתה בת 16, רקדנית בלט ומתעמלת. שעות לאחר שהוריה נספו, ד"ר יוזף מנגלה הכריח אותה לרקוד כדי לשעשע אותו. למען הישרדותה היא כמובן נענתה להוראתו.
בספרה הבחירה - אפילו בגיהינום התקווה יכולה לפרוח, שהיה לרב מכר עולמי, היא משלבת בין סיפור הישרדותה האישי עד לשחרור המחנה ב-1945, סיפור ההחלמה שלה וסיפוריהם של מטופליה - אנשי צבא, פצועי מלחמה ונפגעי טראומה פיזית ונפשית – להם סייעה להירפא בשיטה שפיתחה כפסיכולוגית קלינית.
בבסיס השיטה של ד"ר אגר עומדת הקביעה: איננו יכולים תמיד לשלוט במה שקורה לנו בחיים אך אנו יכולים לבחור כיצד להגיב למה שקורה לנו. ד"ר אגר בוחנת את הדרך שבה אנחנו נוטים לכלוא את עצמנו בתוך מחשבותינו ומראה לנו כיצד למצוא את המפתח לחירות.
אילו יכולתי לזקק את כל חיי לרגע אחד, לתמונת סטילס אחת, הנה היא: שלוש נשים במעילי צמר כהים מחכות בזרועות שלובות בחצר חשופה. הן מותשות. נעליהן מכוסות אבק. הן עומדות זו לצד זו בתוך טור ארוך.
שלוש הנשים הן אמי, אחותי מַגדָה ואני. זהו הרגע האחרון שלנו יחד. איננו יודעות זאת. אנחנו מסרבות לחשוב על האפשרות הזאת. או שאנחנו תשושות כל כך, שאפילו איננו מסוגלות לשער מה צפוי לנו. זהו רגע של גדיעה - אֵם מבנותיה, החיים כפי שהיו עד כה מאלה שיבואו מעכשיו והלאה. אבל המשמעות הזאת מתגלה רק בדיעבד.
