"כדאי לכם מאוד שבָּלָגוּר יבוא לגור גם אצלכם על המדף", כתבה שהם סמיט על ספרן של תלמה אדמון והמאיירת הנפלאה הילה חבקין – סיפור משפחתי קטן, מאופק ואנושי על ילד שפוגש חמור בשדה שליד הבית, ומגייס את המשפחה כולה כדי למצוא לו מקלט בטוח.
"סיפורים הם אחת הדרכים הטובות ביותר ללמד ילדים חמלה ואמפתיה", כתבה סמיט, "ודומה שאין זמן שבו אנחנו זקוקים יותר ללימוד הזה, וגם לנחמה ולריפוי שמצויים בספר הנדיר והמעולה הזה [...] יש בו חוכמת סיפר של מספרת מנוסה (כי כזו היא אדמון) וחכמת לב של אם והוא מדויק ומזוקק ולוכד את המחשבה הילדית, ההתלהבות הילדית, ההומור הילדי, ואת האהבה והדאגה שהופכת אחר לקרוב, לחבר".
כתבה על הספר נועה לימונה בהארץ: "ספר עם טעם של פעם, גם בעלילתו הריאליסטית (אפילו היפר-ריאליסטית) האיטית, גם באיוריה הפיוטיים והעדינים של הילה חבקין, שמשקפים באופן מושלם את הכתיבה והרוח של הספר (ובתקופה של ספרים מאוירי AI, הם מרוממי נפש במיוחד), ובעיקר בתמימותו, שאינה זולגת למתקתקות ורגשנות עודפת [...] דווקא עכשיו, כדאי להציע אותו לקריאה (לילדים בראשית הקריאה ועד גיל 10) או לקרוא אותו עם הקטנים יותר (מגיל חמש), משום שהוא מזכיר, גם להם וגם לנו, שלצד האדישות והרוע, יש בעולם גם שפע של טוב - וליד הסבל יש גם חסד. ועוד תזכורת חשובה במיוחד שעולה מהספר: גם לילדים קטנים יש כוח ויכולת לרפא ולתקן".
אִמָּא אָמְרָה שֶׁכְּדַאי לְהָבִיא גֶּזֶר מֵהַבַּיִת, וְאָח-אֶמְצַע רָץ וְחָזַר מִיָּד עִם שְׁנֵי גְּזָרִים. אֶחָד מֵהֶם נָתַן בְּיָדוֹ שֶׁל אָח-קָטָן. שְׁנֵיהֶם הֶעֱבִירוּ אֶת הַגְּזָרִים דֶּרֶךְ הַחֹרִים שֶׁבַּגָּדֵר וְהַחֲמוֹר מָשַׁךְ גֶּזֶר אַחֲרֵי גֶּזֶר בִּשְׂפָתָיו וּבְשִׁנָּיו, וְגָרַס אוֹתָם בְּפִיו בְּרַעַשׁ גָּדוֹל שֶׁהִצְחִיק אֶת שְׁלָשְׁתָּם.
אַחַר כָּךְ שָׁלְחוּ שְׁלָשְׁתָּם אֶת כַּפּוֹת יְדֵיהֶם וְלִטְּפוּ אֶת מִצְחוֹ שֶׁל הַחֲמוֹר. "זֶה נָעִים," צָוַח אָח-קָטָן בְּחֶדְוָה. אִמָּא וְאָח-אֶמְצַע הִמְהֲמוּ בְּעֹנֶג. שְׁלָשְׁתָּם חִיְּכוּ כִּי הַשָּׁכֵן הֶחָדָשׁ מָצָא חֵן בְּעֵינֵיהֶם.
"אֵיךְ נִקְרָא לוֹ? צָרִיךְ לָתֵת לוֹ שֵׁם," אָמַר אָח-אֶמְצַע.
"קוֹרְאִים לוֹ בָּלָגוּר," אָמַר אָח-קָטָן בִּרְצִינוּת. "זֶה הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ, כִּי הוּא בָּא לָגוּר פֹּה.
