נוּם היה עצלן לא-עצלן בכלל. הוא אהב לאפות עוגות, לשחות במעיינות, לרכוב על הארמדיל שלו, לכתוב שירים, לתפור תחפושות ולעשות עוד המון דברים נהדרים. מה לעשות שבתור נסיך ממלכת העצלנים פעלתנותו גרמה לכולם להתבייש בו מאוד?
כאשר לפתע הופיע חבר חדש בחייו, החליט נוּם לברוח יחד איתו אל מקום שבו יוכל לעשות ככל העולה על רוחו, מקום שבו אף אחד לא ינסה לשנות את אופיו.במסעם יפגשו השניים יצורים מעניינים בשש ארצות מופלאות, אשר על מנת לחצותן ולהמשיך במסע יידרשו להפגין חריפות מחשבה, תושייה וחברות עזה.
האם צדק נום כשהתעקש באומץ ללכת בדרכו?
"נוּם אָהַב לָרוּץ, לְשַׂחֵק, לָצֵאת לְטִיּוּלִים, לְבַשֵּׁל מַמְתַּקִּים, לְגַלֵּף פִּסְלוֹנִים מֵעֵץ, לִכְתֹּב שִׁירִים, לִתְפֹּר בְּגָדִים, וְעוֹד הַרְבֵּה מְאוֹד דְּבָרִים אֲחֵרִים. זֹאת הָיְתָה בְּעָיָה גְּדוֹלָה. גְּדוֹלָה מְאוֹד.
נוּם הָיָה עַצְלָן. עַצְלָנִים הֵם בַּעֲלֵי חַיִּים חֲמוּדִים לְמַדַּי. אֲבָל נוּם, לְמַרְבֵּה הַבּוּשָׁה, הָיָה עַצְלָן לֹא-עַצְלָן. אִלּוּ הָיָה עַצְלָן רָגִיל – הַבְּעָיָה לֹא הָיְתָה חֲמוּרָה עַד כְּדֵי כָּךְ. אֲבָל נוּם הָיָה נְסִיךְ הָעַצְלָנִים, וְהוּא נוֹעַד לָרֶשֶׁת בְּיוֹם מִן הַיָּמִים אֶת מִטַּת הַמַּלְכוּת שֶׁל מֶלֶךְ הָעַצְלָנִים וּלְהַוּוֹת דֻּגְמָה וּמוֹפֵת לְכָל נְתִינֵי הַמַּמְלָכָה."
