תרגום ראשון לעברית משיריה של דוריאן לקס, מהמשוררות החשובות כיום בארצות הברית.
"השיעור הכי חשוב שלמדתי מדוריאן לקס הוא שאסור לכתוב טקסט שמסתתר", כתבה המשוררת מיה טבת דיין, מתרגמת הדברים שאנו נושאים עמנו, שגם הוסיפה לו אחרית דבר. "גם כשהאמת שאת כותבת לא יפה בכלל. כשבמשפחה שלך זרקו כיסאות על הקיר כשרבו. כשבבית של אחותך ערימות כביסה מלוכלכת וכלבים. כשאחיך הצעיר מת ולא הצטערת, לא הכרת אותו בכלל. האמת הלא יפה הזאת עובדת בזכות רכיב סודי נוסף: חמלה. לא בהכרח חמלה כלפי האחות, או האח המת, או המשפחה האלימה. אלא חמלה כלפי עצמך בתוך כל נסיבות החיים הללו, שהן נסיבות חייך".
ועוד כתבה טבת דיין על המשוררת האמריקאית, שפרסמה שבעה ספרי שירה וכן אוסף מקיף אחד, עליהם זכתה בפרס פיטרסון, פרס אורגון לשירה, שני פרסי פושקרט ומועמדות לפרס פוליצר לשירה: "לקס היא אמנית הרגע הקטן. גרגר האבק. המבטים שאומרים הכל. קו השבר העדין של המרפק. או בקבוק היין. או השמיים. אבל האמירות שלה לעולם אינן קטנות. הן עצומות. ונחרטות בך כמו שתמונה שאחר כך לא עוזבת".
אבק
מִישֶׁהוּ דִּיבֵּר אֵלַי אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה,
אָמַר לִי אֶת הָאֱמֶת. כַּמָּה מִילִּים סְפוּרוֹת,
אֲבָל אֲנִי זִיהִיתִי אוֹתָהּ.
יָדַעְתִּי שֶׁעָלַי לְהָעִיר אֶת עַצְמִי
וְלִרְשׁוֹם אוֹתָהּ, אֲבָל הָיָה מְאוּחָר,
וְהָיִיתִי מוּתֶּשֶׁת מֵעֲבוֹדָה
כָּל הַיּוֹם סָחַבְתִּי סְלָעִים בַּגִּינָּה.
עַכְשָׁיו אֲנִי זוֹכֶרֶת רַק אֶת הַטַּעַם –
לֹא כְּמוֹ שֶׁל אוֹכֶל, מָתוֹק אוֹ חָרִיף.
יוֹתֵר כְּמוֹ אַבְקָה מֶעוּדֶנֶת, כְּמוֹ אָבָק.
וְלֹא הָיִיתִי מְרוֹמֶמֶת רוּחַ אוֹ מְבוֹהֶלֶת,
אֶלָּא פָּשׁוּט מְרוּתֶּקֶת, פְּקוּחָה לְמִתְרַחֵשׁ.
כָּכָה זֶה לִפְעָמִים -
אֱלוֹהִים מַגִּיעַ אֶל הַחַלּוֹן שֶׁלָּךְ
כּוּלּוֹ אוֹר בָּהִיר וּכְנָפַיִים כֵּהוֹת,
וְאַתְּ פָּשׁוּט עֲיֵיפָה מִכְּדֵי לִפְתּוֹחַ.
