חיים שפירא - מרצה וחוקר רב-תחומי, בעל תואר ד"ר למתמטיקה וד"ר להוראת המדעים, מחבר הספר על תורת המשחקים Gladiators, Pirates and Games of Trust וספרים נוספים שראו אור בשפות רבות - מזמין אותנו לספרו רשימות על אמנות החיים במילים הבאות:
יאנג ז'ו יציג את אסכולת האגואיזם החביב והמשעשע, עם לאו דזה וג'ף לבובסקי נשוחח על דוּדאיזם ודאואיזם, צ'אנג דזה ילמדנו דרך סיפוריו הקצרצרים את חוכמתו המטורפת ואת אמנות הענווה, סיי שונאגון תוסיף אבקת קסמים לימי חולין, ברוני ואר תגלה לנו מהן חרטותיהם של הנוטים למות, אריסטו יציג את רשימת המעלות הטובות וילמד אותנו את אמנות האיזון, אפיקורוס יארגן סיור בגן ההנאות הקטנות, מרקוס אורליוס ואלכסנדר סולז'ניצין יסייעו לנו לנסות לבנות מצודה פנימית עבור נפשנו, נשתתף בניסוי "מכונת העונג האולטימטיבית" של רוברט נוז'יק ונדבר גם על אושר, על חוכמה, על אהבה, או במילה אחת - על החיים.
האסטרופיזיקאי האמריקאי הנודע ניל דה־גראס טייסון (Neil deGrasse Tyson), בפתיחת ספרו אסטרופיזיקה לאנשים ממהרים, כותב כי בראשית, לפני כארבעה־עשר מיליארד שנים, כל המרחב וכל החומר וכל האנרגיה של היקום כפי שאנו מכירים אותו היום, היו כלואים בנפח של פחות מאחד חלקי טריליון מגודלה של הנקודה המסיימת משפט זה.
עובדת קטנותו של היקום שלנו בהיותו באינקובטור הקוסמי הייתה ידועה לי, אך איכשהו, ההשוואה לנקודה שבסוף המשפט כה השפיעה עלי עד כי הפסקתי לקרוא והתחלתי לבהות בה ולנסות לדמיין נקודה הקטנה פי מיליון ממנה ואז לחלק את הנקודה החדשה, שאותה כלל לא הצלחתי לדמיין, שוב במיליון, שזה כבר ממש בלתי נתפס, ואז לנסות להבין שכל מה שיש ביקום או היה בו או אי־פעם יהיה בו, היה פעם מצופף בנקודת פלא קוסמית, שהייתה כה קטנה עד שבעצם כמעט שלא הייתה.
