מדוע זכרנו לשכוח? פרשת דמיאניוק בישראל

במחקר היסטורי מרתק, עיבוד של עבודת הדוקטור שכתב תמיר הוד בהדרכת פרופ' חנה יבלונקה, בוחן המחבר מדוע טושטש זכרו של משפט דמיאניוק בישראל - משפט שזכה בתחילת הפרשה לכינוי "משפט אייכמן השני", ושבסופו כונה על ידי אחד המעורבים בו: "אייכמן לעניים".

בפברואר 1986 הוסגר ג'ון דמיאניוק מארצות הברית לישראל. בכתב האישום נטען שהנאשם הוא איוון האיום מטרבלינקה, שהזרים במו ידיו גז לתאים שבהם נחנקו מאות אלפי יהודים למוות. רבים בציבור הישראלי גזרו את דינו של דמיאניוק עוד לפני שנפתח המשפט בפברואר 1987. באפריל 1988 נמצא דמיאניוק אשם, ובית המשפט גזר עליו גזר דין מוות. בערעור נחשפו ראיות שהעלו ספק ביחס לזהותו של הנאשם כאיוון האיום, והן שהביאו לזיכויו ולגירושו בסופו של דבר מהארץ בספטמבר 1993.

באמצעות ראיונות עם דמויות שהשתתפו באירועים, חשיפה של מסמכי ארכיונים והצגת טקסטים מתחומים שונים, מסביר תמיר הוד את המקום המורכב והבעייתי של פרשת דמיאניוק בהיסטוריה של ישראל ובדימוי העצמי של החברה הישראלית, ומתמודד לראשונה גם עם השאלה: מדוע זכרנו לשכוח?