הספר ביקורת בפעולה מתעד פרקטיקות ביקורתיות בעת הזאת בישראל. הוא מתאר עשייה מגוונת של אקדמאים, אנשי מקצוע, פעילים חברתיים ואזרחים מהשורה, עשייה השואבת את השראתה מניתוח ביקורתי של מנגנוני הכוח היוצרים ניצול ודיכוי בחברה הקפיטליסטית המערבית.
הספר מאגד דוגמאות מפורטות של פרקטיקות ביקורתיות בזירות של עבודה סוציאלית, חינוך, מגדר, סוציולוגיה, ניהול, משאבי אנוש, ייעוץ ארגוני ומשפטים. המשותף לפרקטיקות המתוארות הוא ערעור על ה"טבעיות" ועל ה"נורמליות" כביכול של הסדר החברתי ההגמוני, לצד ניסיון להציע אלטרנטיבה לפעולות קיימות, במטרה ליצור פלטפורמות מוּבְנות לביטויים של התנגדות.
באמצעות תיעוד והמשגה של פעולות התנגדות עכשוויות, ולטובת שחרור אישי וקולקטיבי, הכותבים מבקשים להציף את השיח הציבורי בדרכי פעולה מוחשיות וממשיות הנובעות מהיכולת לדמיין עולם הוגן, צודק ואנושי יותר.
מתוך המבוא:
פרקטיקה ביקורתית היא עשייה של אנשי מקצוע ושל פעילים חברתיים ואזרחים מהשורה, השואבת את השראתה מהתיאוריה הביקורתית. תיאוריה זו, אשר התפתחה במאה ה-20 באירופה ושורשיה בהגותו של קרל מרקס, היא למעשה שם כולל לתיאוריות שונות מתחומי ההיסטוריה, הפילוסופיה, הספרות והאומנות, הפסיכואנליזה והסוציולוגיה, שהמשותף להן הוא ביקורת חברתית מקיפה המבקשת לחשוף את מנגנוני הכוח היוצרים ניצול ודיכוי בחברה הקפיטליסטית המערבית (ברונר 2008). ביקורת זו מצביעה על היחסים החברתיים כעל יחסי כוח המתקיימים על צירים שונים: מעמד חברתי, מגדר, אתניות, גיל, גוף והגבל, נטייה מינית ותרבות. פרקטיקה ביקורתית אינה היישום השטוח של תיאוריה ביקורתית. אילו היו בין פרקטיקה ובין תיאוריה יחסים הייררכיים שמצידם האחד התיאוריה - מופשטת, בעלת עקרונות, יודעת כול, קובעת מה אמת ומתווה הנחיות על הראוי לעשותו ומצידם האחר הפרקטיקה - מוחשית, קונקרטית, יישומית (שלא לומר חקיינית) וחסרת דעה משל עצמה, הרי היו שוררים ביניהן אותם יחסי כוח שהתיאוריה הביקורתית מבקשת להתנגד להם. העמדה הבינרית המפרידה בין תיאוריה לפרקטיקה או מכפיפה את הפרקטיקה לתיאוריה או להיפך מזכירה הבחנות מסורתיות בין "ראש" ובין "גוף", בין "גברי" ובין "נשי", בין "תרבות" ובין "טבע" - ההבחנות שהתיאוריה הביקורתית מבקשת לערער עליהן. במקום יחסים הייררכיים, היחסים בין תיאוריה לפרקטיקה ביקורתית הם יחסים מעגליים, ואין בהם אחת שקודמת לאחרת אלא הזנה הדדית של "פרקסיס" הכוללת תיאוריה אשר מומשגת על בסיס הניסיון הפרקטי ופרקטיקה שמסתמכת על התיאוריה ושואבת ממנה השראה. גם התיאוריה וגם הפרקטיקה מקבלות משנה תוקף מתוך היחסים ההדדיים הללו, שכן הן מאפשרות מרחב לסוגים שונים של ידע שיכולים לדור בכפיפה אחת - ידע תיאורטי, ידע אמפירי, ידע פרקטי שמקורו בפעולה של אנשי מקצוע ושל אקטיביסטים, ידע רפלקסיבי וכן ידע של בני אדם בעלי ניסיון חיים בתופעות החברתיות הנחקרות.
