התקווה היא לא כובע עם נוצות מאת ההיסטוריון, הסופר והעורך מוקי צור הוא חשבון נפש שמתגלגל עשרות בשנים – חשבון נפש של אזרח ישראלי, אדם יהודי, חבר קיבוץ ודמוקרט, בימים מטלטלים, במציאות הדרמטית של מדינת ישראל. לאורך הספר עורך המחבר פגישות ספרותיות עם סופרות וסופרים המלווים את המפעל החלוצי.
תקווה היתה חלק מהמסורת החלוצית. ביסודות האוטופיות שלה אך גם בחשדות האפוקליפטיות שהתלוו לה, כותב המחבר. האם לתקווה אסור להשתעשע באשליות? מה קורה כשהיא מתקשטת בנוצות? איך מבחינים? האם הבריחה מן הבשורה יכולה להתגלות כאחיזה בתקווה?
