"אינני לוקח על עצמי לכתוב על ההיסטוריה השלמה של הקיבוץ, אלא להביא מקורות היסטוריים שאני חושב כרלוונטיים לכתיבת היסטוריה כזו", כותב מוקי צור בהקדמה למסע סוער: הקיבוץ 1954-1932, המשך לספרו כאן על פני אדמה שעסק בשלושים השנים הראשונות להתהוותו של הקיבוץ (אזל בדפוס).
המפעל הציוני שבמסגרתו ובלבו פעל הקיבוץ תואר פעם כ"גינה בלוע הר געש". העולם, האזור, סימנו את הלבה שעלולה לפרוץ. בתקופה המתוארת בספר זה, הר הגעש התפרץ. המסע הסוער של הקיבוץ וחבריו בתנאים הכמעט בלתי אפשריים הגביר את טלטלות הדרך שחוו אנשים שביקשו להקים כפר שיתופי מתקדם.
הספר כולל, בין השאר, ציטוטים מתוך עלונים, יומנים, ומכתבים שכתבו בני התקופה, המזמינים אותנו לקבל הצצה להלכי הרוח ב"כאן ועכשיו" של שנים סוערות אלה בארץ ובעולם.
כשבאו היקיים, היו מתאספים לחוד ואותי היו מזמינים לשיחות שלהם. יום אחד הם התאספו ודיברו איזה שלושת רבעי שעה, אם לא למעלה מזה, על מה לדבר... כעבור שלושת רבעי שעה אמרתי להם, חבר'ה, סוף-סוף כמה זמן אפשר לדבר על מה לדבר, והמלצתי על נושא. בדרך אמר לי אחד החברים: ישראל, אתה עשית לא טוב: תראה, הוא אמר, יש חבר שלא יכול לדבר על הנושא שהצעת, הוא יכול לדבר רק 'על מה לדבר', ואתה הפסקת לו את השיחה (ישראל גלילי, בשער הראשון של הספר).
