תרגום מ-2006 של אמירה כץ לטקסט היסוד של תורת הקונפוציאניזם – קובץ אמירות, פתגמים ודיאלוגים קצרים שהעלו על הכתב תלמידיו של קונפוציוס, מגדולי הפילוסופים של סין אשר השפיע השפעה מכרעת על תרבותה.
כתבה על הספר גליה פת-שמיר במוסף לספרות, ידיעות אחרונות:
"האדם מרחיב את הדרך, לא הדרך את האדם" - משפט הפתיחה בספר המאמרות של קונפוציוס, שחי בסין של המאה השישית לפני הספירה, מרמז לא מעט על החיבור כולו. זהו קובץ דיאלוגים קצרים בין המורה קונפוציוס לבין תלמידיו, אשר אספו והעלו אותם על הכתב במשך שנים ארוכות. המבנה הדיאלוגי מזכיר לעתים את הפילוסופיה של הדיאלוגים הסוקראטיים, ולעתים שאילתות לרב, כפי שהן באות לביטוי בדת. מעמדו של הספר בקונפוציאניזם דומה לזה של כתבי-קודש בדתות המוכרות לנו מהמערב [...]
במשפטים הפשוטים הללו גלומים יסודות ההומניזם הקונפוציאני: ההנאה ולא התועלת שנלווית ללימוד, היחס האנושי שבין המורה לתלמידיו, הנתינה לחברים שכולה שמחה, ו"מידת ההשתוות" של האדם. הצהרה כזאת מבטאת, מבחינה פילוסופית, תפיסה מוסרית שבמרכזה היחס שבין אדם לאדם ואשר לימוד נתפס בה כלימוד היחס הזה במיטבו, כלומר: לימוד מוסר.
