למה הפכנו לאוכלי בשר? כיצד הופך מזון למקודש או לטמא? מה הופך מאכלים ל"נשיים" ואחרים ל"גבריים"? האם מנות המוגשות במסעדות עילית זכאיות להגנת זכויות יוצרים? איך סייעו ספרי בישול בהטמעת ערכי הציונות? מדוע התנגדו אמני התנועה הפוטוריסטית לאכילת פסטה? ואיך יכול שינוי בתפריט לסייע בפתרון משבר האקלים?
תשובות לשאלות אלה ורבות נוספות במזון למחשבה – היסטוריה, חברה ותרבות על הצלחת, קובץ מאמרים של מיטב החוקרות והחוקרים בארץ, הבוחנים אוכל ממגוון רחב של תחומי דעת ופרספקטיבות: משפט, סוציולוגיה, דת, ספרות, אקולוגיה, אמנות ועוד. הספר מקבץ עיבודים להרצאות שניתנו במסגרת תוכנית האוניברסיטה המשודרת.
מאז ומעולם היה אוכל מרכיב יסוד בחוויה האנושית. לצד היותו בראש ובראשונה מצרך הישרדותי בסיסי, למזון שלנו תמיד הייתה חשיבות חברתית וכלכלית. "אין אהבה כנה יותר מאשר האהבה לאוכל", כתב ג'ורג' ברנרד שו, אולם אין ספק כי אהבה זו השתנתה במהלך הדורות, עם התפתחותה של התפיסה כי אוכל הוא לא רק אלמנט הכרחי לקיומנו הפיזי, אלא נושא בחובו גם אפשרות להנאה ולביטוי עצמי. ואכן, במאה ה־21 חווה עולם הקולינריה תנופה חסרת תקדים והופך לזירה שוקקת חיים, עד כי נדמה שכעת, לפחות במחוזות המערב השבע, בני אדם כבר פחות "אוכלים כדי לחיות" ויותר "חיים כדי לאכול". בימינו אוכל הוא חוויה תרבותית מרובת רבדים, אשר זוכה לתשומת לב נרחבת, לא רק בקרב אניני טעם ומשוגעים לדבר כבעבר, ומייצרת שיח חסר תקדים בהיקפו: המסך עמוס מתמיד בתוכניות בישול, שפים זוכים למעמד של כוכבים, והרשתות החברתיות מתפקעות ממתכונים ומצילומי מנות מצולחתות היטב. התעוררות העניין הציבורי בנושא ניכרת גם בין כותלי האקדמיה.
