348 עמודים ותמונות צבע רבות בפרק חדש בעבודתו המתמשכת והנפלאה של דרור בורשטיין, שעניינה חזרה אל העולם דרך הספרות, והפעם - ספר העוסק בחרקים כפי שהם מופיעים בספרות העברית והכללית ומתאר גם כמה מפגשים עם חרקים מחוץ לספרות, בעולם הגדול.
כשנשאל הדלאי למה מהו לדעתו הדבר החשוב ביותר שיש ללמד ילדים, השיב: "למדו אותם לאהוב חרקים". כך עושה בורשטיין בעולם קטן, המפנה את תשומת הלב לחייהן של 16 קבוצות חרקים, מבריומים ושפיריות ועד חיפושיות, דבורים ופרפרים. זהו מסע אל אחד המופעים המרהיבים והעתיקים ביותר של החיים עלי אדמות, שבלעדיו חיינו אינם אפשריים.
הספר מתמקד בחרקים כפי שהתגלו לסופרים ולמשוררים במרוצת הדורות, וכן מתאר מפגשים של המחבר עם חרקים בעולם שמחוץ לספרות: צרעה המבקרת בבית, תיקן שמתגורר בו, נמלים וחיפושית על ראש הר בגליל העליון, שפיריות המגיחות מבור מים בגליל המערבי, מקלון אחד בעמק יזרעאל ואלפי פרפרים בתל אביב. ייעוץ מדעי: ד"ר נטע דורצ'ין.
ספר נהדר, המצטרף לספרים קודמים שבהם חוזר בורשטיין אל העולם דרך הספרות: תמונות של בשר (2014), אדם בחלל (2018), פליטי אור (2019), לטובת הציפורים (2019) והווה (2020).
שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבָד.
(יונה ד, י)
יש יצורים שקשה שלא לראות בהם סמל. גסטון בשלאר אמר: ״התודעה רואה שוב ושוב אובייקטים. הנשמה לעומתה מוצאת בתוך אובייקט אחד את הקן של העצום״.33 בַּרְיוֹם אינו אובייקט אלא יצור חי, אבל דבריו של בשלאר תקפים: תודעת היומיום שלנו מבחינה בדברים ומפרידה ביניהם; אנו מעיפים מבט בעץ או בחרק או בירח והתודעה אומרת, שוב ושוב: ״זָרִים״. זרים ביחס לתודעה וזרים זה לזה. מבט מתוך עין הנשמה חש את הקשר הסמוי בין דברים ויצורים, קשר שמרחק פיזי (הירח) ושוני ביולוגי (החרק, העץ) לא מעלימים. הוא מבט שיכול להביא לקִרבה ולכן לפעמים גם לכתיבה על עץ, חרק או ירח. מבּחינת התודעה הירח רחוק ולכן היא הוגה טיל כדי להגיע אליו; מבחינת הנשמה הירח נוגע בעינינו, מאיר את לִבֵּנוּ, מַכָּר.
בַּרְיוֹם. כבר שמו העברי מקפל בחובו את הסמליות, וליתר דיוק, את התחושה העצומה, הטרגית אפילו, של הזמן המקופל ב״קן״ של גוף החרק: בַּרְיוֹם. בן יום. הוא קרוי כך מפני שזמנו קצר.
