מוזיקה קטלנית המוזיקה בעיני הסיפורת

איזה שיר גרם למוות פתאומי בסיפור של תומאס מאן, מדוע יצירתו של בטהובן התאימה לסיפור הרצח של טולסטוי וכיצד הפליא ס. יזהר לתאר יצירה של מוצרט? על הקשר בין יצירות קלסיות ליצירות ספרותיות במוזיקה קטלנית - ספרו של נפתלי וגנר, הקורא את תיאורי הנגינה והמוזיקה בעשרות סיפורים ורומנים בעיניו של מוזיקולוג ופרשן תרבות, ומגיע לתובנות מפתיעות.

בלזק ותומאס מאן, ביאליק ויהושע קנז, אליס מונרו ועגנון, מורקמי ויזהר ועוד רבים מתגלים בקריאתו המעמיקה של וגנר כפרשנים נועזים של הכוחות הטמונים בנגינה ובחוויה המוזיקלית. וגנר קושר, במיומנות ובשאר רוח, בין היצירות והקטעים המתוארים, לבין היצירות המוזיקליות עצמן ומגלה לקוראים, גם אלה שאינם בקיאים ברזי התווים ותורות המוזיקה, את מוקדי המשמעות שמצאו הסופרים במדיום המוזיקלי. 

פרק נרחב בספר מוקדש לזיקה הרומנטית בין מוזיקה, תשוקה ומוות. זוהי המוזיקה הקטלנית. וגנר מרחיב אותה הרחק מן העולם הרומנטי למחוזות חדשים הנוגעים במודרניזם ובהיסטוריה של הדורות האחרונים. אחד משיאיו של הספר הוא הפרק המוקדש לרקוויאםלטרזינשטדט, המגולל את סיפור ביצועו של הרקוויאם של ורדי במחנה טרזינשטדט על ידי מוזיקאים יהודים הכלואים בו.