מה שהיה היה (קרטון)

"יעל גובר עשתה כאן מעשה ניסים ספרותי, ומאיה שלייפר הפליאה להלביש אותו בשמלה מלאת חיים של קו וצבע", כתבה המתלהבת, הלא היא עטרה אופק על ספר קרטון, דפים קשיחים, שבמרכזו דיאלוג בין אמא-תרנגולת לבת-אפרוחית. הבת מתרפקת על העבר ורוצה לחזור לביצה, רוצה שאמא תרנגולת תמשיך לדגור עליה ותהיה רק שלה, רוצה לבקוע מהביצה, ובכלל - היא תמיד רוצה את מה שכבר היה. כיצד עונה לה אמא?

"סיפור קטן ויפהפה, שלם שסך חלקיו אולי אפילו גדול ממנו, כי הוא מכיל הרבה יותר ממה שנראה לעין", כתבה המתלהבת על מה שהיה היה. "הוא מספר לפעוטות – כמעט בלי מלים – על דרך הטבע, על מהלך הזמן, על התפתחות, על הוֹרוּת, על הרצון הילדותי להיצמד למה שהיה, על הפחד הילדותי להתנתק ממנו; על היכולת הבוגרת להכיל, לקבל, להשלים, ולבסוף גם לאהוב".