סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנות"בזמן האחרון התחיל אשר באום לדבר אל עצמו" – כך נפתח ספרו של וודי אלן, רומן קומי המשרטט דיוקן של אינטלקטואל נרקיסיסט, אגוצנטרי וממורמר, המשותק מחרדות נוירוטיות, מקנא בהצלחה הספרותית של בנה של אשתו השלישית, מסתבך בהאשמות על התנהגות לא הולמת ומאבד אט-אט את שפיותו או לפחות את מעמדו בעיני עצמו.
אלן, אייקון יהודי־אמריקאי שכמעט ו"בוטל" על ידי מהפכת המי-טו, משלב במה נסגר עם באום? הרצוף פאנצ'ים והומור יהודי לא מעט אלמנטים ביוגרפיים מחייו, וגם מזמין הצצה אל מאחורי הקלעים של עולם המו"לות הניו יורקי גדוש התככים.
"הרומן הקומי הזה ירעיד את אמות הסיפים של עולם הספרות!", נכתב על גב הספר באנגלית וגם במהדורה העברית. נחכה ונראה. בינתיים, בכותרת המשנה לביקורת של נוית בראל על הספר נכתב: "בעידן שבו אוטופיקשן ועידן טראמפ טשטשו את הגבולות בין יוצר לגיבורו, הבמאי בן ה-90 ממשיך לשיר דואט עם עצמו - בעיוורון, בחן ובכנות מעוררת קרינג'".
בזמן האחרון התחיל אשר באום לדבר אל עצמו. לא רק במלמולים מדי פעם, כמי שמנסה להסדיר את המחשבות או להירגע לפני משימה מאיימת. הוא גם לא עסק בחיסול חשבונות מופרך עם דמויות דמיוניות מהעבר או מההווה. בשביל זה הוא היה צריך להיות מסובב או משוגע, אבל הוא לא היה כזה. לפחות בינתיים לא עד כדי כך. גם האפשרות שהשיחות הן סימנים מוקדמים לדמנציה נשללה, כי הוא היה בן חמישים ואחת, בכושר, בעל זיכרון צלול וללא היסטוריה משפחתית של שדים קוגניטיביים. האזהרות היחידות שרופאיו נתנו לו היו להמעיט במלח, למרוח קרם הגנה ולהמשיך להתאמן על ההליכון. אם הוא סבל ממשהו, היו אלה התקפי חרדה היפוכונדריים, שבמהלכם ראה את האבדון בכל שומה, שיעול ועור שנתלש סביב הציפורן, ולמרבה הצער גם בכל שיר, פרח וקשת. כשבאום הביט במראה הוא זיהה כלבלב מעורב נבון, עם העיניים העצובות של אביו והאף השמי של אמו, בתוספת תרומה של חרדה משלו.
סל הקניות ריק
חזרה לחנותנא להזין את כתובת הדואר האלקטרוני שלך. אם יש לנו חשבון התואם את הכתובת, יישלח אליך מייל עם הוראות לאיפוס הסיסמה.
בחרו את סוג הפנייה ונשמח לעזור!
קבלו מאיתנו המלצות, הנחות ועדכונים