סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנות"רומן חניכה, שמהלך בין טיפות כבדות של שמרנות", כתבה עלית קרפ בהארץ על הרומן ההיסטורי אל תשכחי לכתוב, שעלילתו מתרחשת ב-1960 – "הרגע שבו החל עשור של שינוי עבור נשים", כפי שנכתב על הספר ב-Historical Novels Review.
מרלין קליינמן בת העשרים נתפסת מתמזמזת בבית הכנסת עם בנו של הרב – לעיני הקהילה השמרנית כולה, בסצינה משעשעת במיוחד – ומסרבת להינשא לו. היא נשלחת מניו יורק אל דודתה איידה, השדכנית הקשוחה של פילדלפיה, כדי שזו תחזירה למוטב ותציל את שמה הטוב. אם זה לא יצליח, מרלין תיאלץ להיפרד לשלום מחלומה ללמוד בקולג'.
להפתעתה של מרלין, איידה מתגלה כנשמה חופשית, שונה מאוד מהדמות השמרנית וחסרת ההומור שהיא דמיינה. במהלך קיץ סוער אחד מרלין נחשפת לאפשרויות של חופש שמעולם לא ידעה שקיימות, לומדת בעזרת איידה שהיא לא חייבת להתפשר, ובוחנת אם בכוחה לעצב לעצמה חיים אחרים ולחיות, כמו דודתה, לפי חוקים משלה.
"תפסיקי עם זה," לחש לי אבי בכעס כשהקפצתי את הרגל.
ניסיתי לא לגלגל עיניים, אבל הדרשה של רבי שוורץ היתה משעממת כמו החדשות על מסע הבחירות לנשיאות. למרות שהבחור הזה קֶנֶדי היה ממש חלומי. לא היה מפריע לי לשמוע עליו.
אבל הדרשה הזאת על חובה וכבוד?
לאבא שלי היה מזל שנענעתי רק את הרגל.
הבטתי סביב אולם התפילה. לפחות דניאל, הבן של הרבי, מספק הסחת דעת. כשהיינו בבית הספר לא נתתי בו מבט שני. (לא שהיינו באותו בית ספר. אבא היה משתגע אם הייתי לומדת בבית ספר מעורב.) אבל עכשיו, כשנעלמו כל הגשרים מהשיניים וכבר לא היתה לו תספורת יוליוס קיסר מגוחכת שנראתה כאילו אמא שלו סיפרה אותו מעל לכיור המטבח — עכשיו הוא היה שווה מבט.
סל הקניות ריק
חזרה לחנותנא להזין את כתובת הדואר האלקטרוני שלך. אם יש לנו חשבון התואם את הכתובת, יישלח אליך מייל עם הוראות לאיפוס הסיסמה.
בחרו את סוג הפנייה ונשמח לעזור!
קבלו מאיתנו המלצות, הנחות ועדכונים