ספר הפרוזה הראשון של הסופר, המשורר ועורך מוסף ספרות ותרבות של ידיעות אחרונות, אלעד זרט, הרואה אור במקביל לספר שירה המשלים אותו, העגל ושירים אחרים - יחד הם שואלים את השאלה: מה קורה כשעולם הערכים משתנה והחברה מחליטה למצות את הדין עם מי שפעלו בשליחותה ובהסכמתה?
"כולי תקווה שתקראו את שניהם, גם מי שאינו חובב שירה", כתב זרט בעמוד הפייסבוק שלו. "יש משהו בחוויה המלאה שנסתר מן העין בחוויה אחת".
אדם בן קולמן, ימאי לשעבר, קשיש בא בימים, שירת בצעירותו כקצין מכונות באוניית משא שהובילה עגלים וטלאים לשחיטה. השנה היא 2061, מאה שנים אחרי משפט אייכמן, וקולמן יושב בתא המעצר, ממתין למשפטו על חלקו בתעשיית "המשלוחים החיים", אחרי שזו הוצאה מחוץ לחוק. הוא מגולל את סיפור חייו המורכב, את מערכת היחסים התלותית עם וטרינרית האונייה ג'יין ועם הוריו שנטשוהו, ומתבונן בעברו - מנסה להבין מה דחף אותו אל הרוע ומה גרם לו להצדיק את מעשיו.
המשלוח הוא קודם כול סיפור עלילתי בדיוני ומרתק, אבל גם מסע פילוסופי תובעני שמנסה לברר את השאלה האם העיקרון המוסרי, שעליו נשען השוויון האנושי, מחייב להחיל מידה שווה של התחשבות גם על בעלי החיים?
הפעם הראשונה ששחטתי עגל במו ידי היתה חודשים ספורים אחרי שעליתי לאוניות המשלוחים החיים. הפלגנו לנמל קופר דרך הים האדריאטי. זה היה בחורף והיה קר, קור שנצמד אל העצמות וחפר בבגדים העבים. והם המתינו לנו שם בסלובניה, חמשת אלפים עגלים שנאספו מליטא ומכפרים מסביב, דחוסים ומותשים במשאיות הכבדות, חלולים ומחוללים. פרקנו אותם אל בטן האונייה ונתנו להם לאכול והובלנו אותם לשחיטה.
