העגל ושירים אחרים

וּמָה תֹּאמְרִי עַל הַזְּמַן, חוֹלֵף-לֹא־חוֹלֵף,
מָה תֹּאמְרִי עַל יוֹרְדֵי הַמֶּרְכָּבָה.
כְּמוֹ נִסּוּי מַדָּעִי לִילָדִים אֲנִי שׁוֹפֵךְ שֶׁמֶן
לְבַקְבּוּק מַיִם וּמֵנִיחַ לֶאֱגוֹז פֵּקָן לִצְלֹל עַד
לַמִּפְגָּשׁ שֶׁבֵּין מִשְׁקָל סְגֻלִּי לְמִשְׁקָל סְגֻלִּי –
כָּךְ שׁוֹכְבִים אָנוּ אֶחָד לְיַד הַשֵּׁנִי.
אַתְּ הוֹפֶכֶת אֶת הַבַּקְבּוּק וְהַיָּם סוֹעֵר;
הִנֵּה גַּלִּים נָעִים מִקָּצֶה לְקָצֶה בְּמַעְגָּלִיּוּת
אֶסְתֶּטִית וּבַעֲדִינוּת אֵינְסוֹפִית, לֹא מִתְעַרְבְּבִים.
וְהַזְּמַן מִתְקַצֵּר וְהֵם נִמְשָׁכִים וְנִפְרָדִים 
וְנִקְרָעִים וּמִתְחַבְּרִים, אַךְ נוֹגְעִים לָנֶצַח
בִּלְתִּי מְנֻתָּקִים

בְּאַהֲבָה
   בְּאַהֲבָה
     בְּאַהֲבָה

כְּפִי שֶׁנִּגְלָה לְאַרְכִימֵדֶס הַיְּוָנִי
     לִפְנֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה.