גיבורות וגיבורי ספרה של אורית אילן, שזיכה אותה בפרס ספיר לשנת 2022, חשים שחייהם נעו במסלול ושמשהו, איכשהו, הסיט אותם ממנו. לפעמים עולה בידם/ן לקרוא למשהו הזה בשם, לזהות את הגורם לסטייה מהדרך. אבל זה לא הופך את הדברים למובנים יותר או לשרירותיים פחות.
כל אחת ואחד מהם מחפש פשר לשרירותיות הזו בתוך עצמו, במפגשים עם האחרים ובעולם המלא על גדותיו ב"מומחים לסבל": מרפאים ומכשפים, רופאים לגוף ורופאי נפש, חוקרים אקדמיים, נביאים-בעיני-עצמם ומורים רוחניים.
זהו ספרה השלישי של אורית אילן, מחברת עד החתונה זה יעבור (עם עובד, 1991) וספר המעשיות לאמהות (רדיום, 2016).
כמה חודשים לאחר שעבר להתגורר בשוודיה עם אשתו ובתו כתב לי אחי שהוא פגש בכנס רפואי במאלמו איזה מכר ותיק שלו והתייעץ איתו לגבי. הוא איש מקצוע מעולה ואני באמת סומך עליו, הבטיח, ונשבע שיכתוב לי ממש בקרוב על השיחה המרתקת שלהם - היו לו, למכר הוותיק שלו, כמה תובנות מעניינות שבטוח אשמח לשמוע. ובינתיים, סיכם, תעשי לי טובה, תשמרי על עצמך ואל תעשי שטויות.
אחי חותם כך את כל המיילים שהוא שולח לי, ואני תמיד עונה לו בסבלנות ומבטיחה שאין לי שום כוונה לעשות שטויות. אני לא שואלת לאילו שטויות הוא מתכוון - נוח לשנינו להשאיר את הכוונה עמומה כך שתכסה את כל השדה שבין הטריוויאלי לקטסטרופלי, ובכל מקרה, המיילים האלה לא באמת נועדו להעברת מידע. קצת סיפורים על מה חדש (אצלו הרבה, עם המשפחה והעבודה והארץ החדשה. אצלי, בדרך כלל, כמעט כלום), הרבה קנטורים הדדיים. וכך, מדי שבוע, מאששים את האנחנו שאנו.
