"אם אדם מייחס את האסונות של ארצו או שלו עצמו - כולם או חלקם - לַנוכחות של יסודות יהודיים בקהילה, אם הוא מציע לתקן את מצב העניינים הזה על-ידי כך שימְנְעוּ מן היהודים זכויות מסוימות או יסלקו אותם מתפקידים כלכליים או חברתיים מסוימים או יגרשו אותם מן הארץ או אף ישמידו את כולם – אומרים שיש לו דעות אנטישמיות. יופי של מילה, דעות..."
כך נפתחת המסה המפורסמת של ז'אן-פול סארטר, שנכתבה באוקטובר 1944. מסת הייסורים של יהודי אירופה עוד לא תמה, והניצולים מבין יהודי צרפת רק מתחילים לשוב מן המחנות, וסארטר כבר משׂרטט דיוקן חריף של האנטישמי - תיאור-ניתוח אמיץ ומבריק, המשלב פילוסופיה עם סוציולוגיה, פסיכולוגיה והיסטוריה, דיוקן עתיר אבחנות של סופר שהוא פילוסוף ושל פילוסוף שהוא סופר. ולא נחוץ הרבה דמיון כדי לראות איך מצטייר פה בבהירות כל גזען, גם הגזענים שבימינו ובמקומותינו.
מחשבות על השאלה היהודית מוגש כאן בתרגום חדש מאת מולי מלצר, בלוויית הערות מפורטות, ועם אחרית דבר מאת יהודה מלצר.
