נורי, בן דמותו של הסופר אלי עמיר, מחבר תרנגול כפרות, מפריח היונים, נער האופניים וספרים מצוינים נוספים שהיה בהם מרכיב ביוגרפי, מבקר בהימים לא חלפו בתחנות חייו שטרם ביקר בהן, ואנחנו ממשיכות לשאול: מתי כבר יוענק לאלי עמיר פרס ישראל?
מפֶּרק לפרק עולה ומצטייר דיוקן של גבר צעיר שמנסה לפלס את דרכו בין זהות ישנה לזהות חדשה. כדי להתערות בארץ החדשה, נורי משתדל להצטיין בכל תחנות החובה שעובר בן הארץ: צבא, אוניברסיטה, עבודה. האם יצליח להשתלב בין בני הארץ הזאת, המושכים ודוחים אותו כאחד? ומתי כבר תבוא לו האהבה הגדולה, שעליה נכתבים השירים?
לעת עתה הוא מתקשה להישאר נאמן לאישה אחת – כולן מושכות את ליבו, ולכולן הוא נמשך. רק אחת ויחידה יציבה בחייו, הזמרת הגדולה אום כולת'ום, שמזכירה לו את התרבות שגדל בה ושבכוח שיריה לטשטש את קשייו כאן. בעזרתם, ובניסיונו לעצב את עצמו מחדש, הוא מגלה בתוך עצמו את היכולת לברוא עולם בסיפור.
ובלילה ההוא, ליל החַפְלה החודשית שלה, הלילה שבין חמישי לשישי בראשית החודש, בשעה עשר, שרה אֻם כֻּלְת'וּם בחַדִיקת אל־אִזְבַּכִּיה בקהיר, וכמו בכל לילות החפלה החודשית שלה נקבצו ובאו לווילה צדוק שברחוב הפלמ״ח האריסטוקרטי חברי אגודת אוהביה.
