מתי החלו בני אדם להילחם אלו באלו? האם טבע האדם גוזר עלינו מלחמת נצח איש ברעהו? מדוע מתוארת המלחמה כפעולה החברתית המגלה את שיא יכולותיה של החברה האנושית בארגון עצמה ומשאביה? מדוע לוחמים הם בדרך כלל גברים ולא נשים? האם אנו יכולים לשלוט במלחמה או למנוע מלחמות?
תשובות לשאלות אלה ורבות נוספות בספרה של ההיסטוריונית מרגרט מקמילן, העוסק בסוגיות רבות ומגוונות, ובהן כיצד השפיעו המלחמות על החברה האנושית וכיצד עיצבו תמורות בארגון הפוליטי, בטכנולוגיה ובמגוון האידאולוגיות את אופני הלחימה ואת המניעים שלנו בצאתנו לקרב.
מקמילן שואבת את ממצאיה ואת רעיונותיה ממגוון עצום ורב של מקורות – החל במלחמות של העולם הקלאסי וכלה באירועים הנוראיים של המאה העשרים.
מלחמה. המילה כשלעצמה מעוררת בנו מגוון של רגשות מאימה עד הערצה. כמה מאיתנו בוחרים להתיק ממנה את עינינו, כביכול פעולת זכירת המלחמה והמחשבה עליה מקרבות את בואה. על אחרים היא מהלכת קסם, והם עשויים למצוא בה התרגשות וזוהר. כהיסטוריונית אני מאמינה בכל מאודי כי אם ברצוננו להבין את העבר הבנה כלשהי, שׂומה עלינו לכלול את המלחמה בחקר ההיסטוריה שלנו. רישומה של המלחמה היה והווה כה עמוק עד כי הדרתה משמעה להתעלם מאחד מן הכוחות החזקים ביותר, כגון הגאוגרפיה, המשאבים, הכלכלה, הרעיונות והתמורות החברתיים והפוליטיים שעיצבו את התפתחות האנושות ושינו את קורותיה. אילו ניצחו הפרסים את ערי המדינה היווניות במאה החמישית לפני הספירה; אילו הביסו שבטי האינקה את פיסארוֹ במסע הכיבוש שלו במאה השש עשרה; או אילו ניצח היטלר במלחמת העולם השנייה — כלום לא היה העולם שונה? אנחנו יודעים כי הוא היה שונה, אם כי איננו יכולים אלא לנחש עד כמה.
