קולנוע עם מבטא: עשייה קולנועית בגלות ובפזורה

על סרטים מורכבים ומקוריים שפועלים מחוץ לקולנוע המסחרי ושאינם נענים למוסכמות שלו בספרו של חוקר הקולנוע ממוצא איראני חמיד נפיסי, הטובע בו הגדרה לסוגה חדשה בקולנוע העולמי, קולנוע עם מבטא, של יוצרות ויוצרים הפועלים בגלות ובפזורה.

מדובר בהפקות עצמאיות, זולות, אישיות ואימפולסיביות שמופצות באולמות קולנוע שאינם מסחריים, במוזיאונים, בפסטיבלים ובאינטרנט, ומאתגרות את הקולנוע הדומיננטי – קולנוע שנוצר במערב בידי בני קהילות של פליטים, מהגרים ועמים שחיים בפזורה שמוצאן בדרך כלל מהעולם השלישי וממדינות פוסט־קולוניאליות.

נפיסי מדגיש את מרכזיות חווייתם האישית של קולנוענים כמו אטום אגויאן, מישל ח'לייפי, מירה נאיר, שנטל אקרמן, אליה סולימאן, פרננדו סולאנאס, עמוס גיתאי ואמיר קוסטוריצה. הוא עוסק בייחוד של כל יוצר ויצירה, אך גם מאתר סגנון קולנועי משותף אשר מבטא את המתחים של החיים בגלות.