רומן הביכורים שהיה לקלסיקה של הסופר אלי עמיר מביא את סיפורה של חבורת נערים יוצאי מעברות מעירק, רומניה, מרוקו ופולין, המתחנכת בקיבוץ בראשית שנות החמישים של המאה העשרים. המפגש הופך לעימות בין שתי תרבויות - הקיבוץ והמעברה.
סיפור אהבתה של נילי מהמעברה לצביקה בן הקיבוץ, סיפורו של בוזגלו המחפש את אלוהים ושל נורי, בן דמותו של המחבר, הנקרע בין שני העולמות, ומבקש להיקלט בקיבוץ הישראלי ובחברת הוותיקים למרות קשיי ההגירה ופערי התרבויות.
בגיל 81, שנים לאחר תרנגול כפרות, מפריח היונים ויסמין, פרסם אלי עמיר את ספרו האישי ביותר, נער האופניים. ואנחנו שואלות, מתי יוענק לו פרס ישראל?
האוטובוס טיפס במעלה הכרמל, נשנק, התעשת וזינק קדימה. בתים חד-קומתיים, עטורי פרחים, איים בתוך דשאים ירוקים נימרו את הדרך המתפתלת. בדיוק כמו בחוברות הצבעוניות מישראל שראיתי בבגדד. ככל שנתמעטו הבתים, רבו האורנים. צעירים וירוקים. פה-ושם - סבך עצי אורן. רוח קלילה, אוויר צלול, שקט ומסתורין של יער. שיעולו התכוף של האוטובוס חתך בדממה. השמש שיחקה עם העצים כשושנת קרניים אדומות, מתגלה ונעלמת עם עיקולי הדרך. אופק רחוק וים כחול. שוליו של שער העלייה על מאות אוהליו המצחינים והמטולאים הסגורים בתוך גדרות תיל דוקרני נראו מרחוק כמחנה של חיילי חקי מובסים, שנפלט עייף אל חולות החוף.
