הרומן השלישי של מאיר שלו, ובמרכזו סיפור אהבתם של שלושה גברים לאישה אחת, יהודית, אימו של מספר הסיפור, זיידה. עלילת כיָמים אחדים מתפרסת על פני כשלושים שנה – משנות העשרים של המאה העשרים, טרם הקמת המדינה, ועד שנות החמישים של המאה - בכפר בעמק יזרעאל.
שלושה הגברים האוהבים הם משה רבינוביץ', איכר אלמן חזק ושתקן, שברפתו מתגוררת יהודית; סוחר הבקר הגס גלוברמן; ויעקב שיינפלד, מומחה לבישול, תפירה, חיזור וריקוד. סביב הדמויות המרכזיות רוקם מאיר שלו עולם חם ואנושי בו משתתפים, בין השאר, אשתו של רבינוביץ', בנו, בתו, אחיו ובני ביתו, מנהל חשבונות לבקן, פפיש-הכפר ופפיש-העיר, רחל הפרה האיילונית, שבוי איטלקי, עורבים וקנריות, מלאך המוות, טנדר ישן וירוק, נחל גואה ואקליפטוס גדול.
בימים חמים עולה מכותלי ביתי ריח רפה של חלב. הקירות מטוּיחים ומסוּידים, אריחים כובשים את הקרקע, אבל מתוך נקבוביות הכותל וסִדקי הרצפה עולה אלי הריח, והוא מתעקש ומתגנב כזיעת אהבה עתיקה.
פעם היה ביתי רפת. ביתם של סוס ואתון וכמה חולבות. דלת עץ רחבה היתה לה ובריח ברזל לרוחבה, אבוסי בטון, עולי בקר, כדים, פחים ועמדות חליבה.
ואשה גרה ברפת, בה עבדה וישנה וחלמה ובכתה. ועל מצע של שקים ילדה בה את בנה.
