וניל על המצח ותות על האף

"בוניל על המצח ותות על האף ברור כבר בהתחלה שהסבאוּת היא גיבורה ראשית", כתבה על הספר יעל דר בהארץ, "ונרמז גם שהיא העמדה הפואטית שממנה צמח הסיפור. כבר מהאיור שעל הכריכה ברור שמדובר במצח ובאף של סבא שעליהם מרוחים הווניל והתות, כלומר שהוא יעמוד במרכז הסיפור. וממבטה של הנכדה הרוכבת על כתפיו ברורה גם עמדתה כלפיו: אהבה סלחנית וסקרנות כלפי הבאות".

על הקשר האוהב בין סבא ונכדה, ועל הילד שמסתתר גם בכל אחד מהמבוגרים בספרו של מאיר שלו, המלווה באיוריו של אביאל בסיל – ספר נהדר שבו סבא של הדס מגיע לבקר ומביא עמו מתנות, ספר וגלידה בגביע. כשהדס נותנת לו לשמור בשבילה על הגלידה ומבקשת שיבטיח לא לאכול, סבא לא ממש מצליח לעמוד בהבטחה.