במשך שנים כתבה והרצתה הסופרת עמליה כהנא-כרמון, כלת פרס ישראל לספרות, על האתגרים הניצבים לפתחה של סופרת, בייחוד בספרות העברית. היא בחנה באופן אנליטי ומקיף את ניסיונה האישי, שהיה לא אחת כואב.
בשבע המסות שנאספו כאן, בעריכת גדעון טיקוצקי ויערה שחורי, היא ניסחה את מבנה העומק הגברי של התרבות העברית והישראלית, שלאורו יצירה של נשים מוּעדת להיות "דרך קוצים". למרות התמורות שחלו מאז שנכתבו מסות אלו, נראה כי הבחנותיה החודרות עומדות בעינן.
באחרית הדבר המקיפה של היוצרת, העורכת וחוקרת הספרות ד"ר יערה שחורי, נבחנות שבע המסות הללו כיצירה מניפסטית, מעין גלגול מאוחר לחדר משלך מאת וירג'יניה וולף. לטענת שחורי, בעוד שוולף הצביעה על המכשולים שמציבה התרבות הכללית לכתיבתן של נשים, כהנא-כרמון מצביעה על חסמים נוספים ויסודיים הנובעים גם מן ההקשר היהודי והציוני. כמו חדר משלך, גם מסות אלו מאת כהנא-כרמון שוברות בעצם העלאתן על הכתב קשר שתיקה גדול.
