"עוגי,עוגי, עוג, / מלך הבשן. / אפשר להתקלס בעוג, / לצחוק, לעוג, ללעוג לעוג, /ובכל זאת מגלית ועד גוג / ומגוג ועד מגוג לא היה (ולא יהיה) / ענק עדין, ענק ענוג /ענק צנוע ובישן, / והעיקר – ענק גבוה, / כעוג / מלך הבשן. "
הוצאה מחודשת ליצירתו הידועה והנהדרת של נתן אלתרמן, המספרת על עוג מלך הבשן, עליו נאמר במקורות שהיה מן הרפאים הענקים.
אלתרמן מציג את עוג כילד מגודל, גדול כל כך שכבר בגיל חמש, מספר להוריו "...ג'ירף קטן קפץ, נשך אותי בברך./ ואב אל אם אמרו בלאט / הילד לא יהיה גמד."
הג'ירף או אולי סיבה אחרת, היא שהניעה את אביאל בסיל – מאייר צעיר ומוכשר, שאייר את הספר במסגרת עבודת הגמר שלו בביה"ס לעיצוב שנקר – לתת לספר פרשנות משלו. הוא מעביר את עוג לאפריקה ומעצב אותו כבן ומלך של שבט אפריקני אקזוטי. דמות גדולת ממימדים, שנראית כחלק מהטבע והנוף. ענק טוב שאינו מאיים על נתיניו או על בעלי החיים וגודלו רק מעצים את בדידותו.
אביאל בסיל זכה בציון לשבח בפרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על איור ספר זה.
