אגדה פוסט מודרנית מתוקה-מרירה על אאוטסיידרים והתבגרות מאת הסופרת האהובה והמוערכת קייט די־קמילו, כלת מדליית ניוברי היוקרתית, שכינתה את הרומן הזה, המבוסס בחלקו על ילדותה, "הסיפור האמיתי לחלוטין של ליבי".
ריימי קלארק הגיעה למסקנה שהכול, אבל הכול, תלוי רק בה. ויש לה תוכנית: אם היא תזכה בתחרות הבנות האזורית, אבא שלה, שעזב את הבית, יראה את התמונה שלה בעיתון ויחזור. כדי לנצח, לא רק שריימי צריכה לעשות מעשים טובים וללמוד ללהטט בשרביט; היא גם צריכה להתמודד עם לואיזיאנה המעופפת, שחייבת לנצח כדי להציל את החתול שלה, ועם בוורלי הקשוחה, שנחושה לחבל בתחרות. שאלות של חיים ומוות מקרבות את שלוש הבנות זו אל זו ככל שהתחרות מתקרבת. האם מה שריימי קיוותה לו, באמת מחכה לה בקו הגמר?
"קייט די־קמילו האמריקאית, מסופרות הילדים הבולטות והמגוונות של הזמן הזה, אומנם כותבת מאז שנות ה־90, אבל יש בספרים שלה טעם קלאסי על־זמני", כתבה עופרה רודנר בהארץ על ספריה הקודמים של די-קמילו.
זה היה קיץ 1975.
זה היה בחמישה ביוני.
ויומיים לפני כן, בשלושה ביוני, אבא של ריימי קלארק עזב את הבית ועבר לחיות עם שיננית.
הֵי, דידל דידל, הדייסה ברחה עם הכפית.
אלה היו המילים שעלו בראשה של ריימי בכל פעם שחשבה על אבא שלה והשיננית.
אבל היא הפסיקה לדקלם את זה בקול כי אמא שלה היתה מדוכאת, ודיבורים על דייסות וכפיות שברחו יחד לא היו במקום.
למעשה, זאת היתה טרגדיה גדולה, מה שקרה.
זה מה שאמא של ריימי אמרה.
״זאת טרגדיה גדולה,״ אמא של ריימי אמרה. ״תפסיקי לדקלם שירי שטות.״
זאת היתה טרגדיה גדולה כי אבא של ריימי הוציא לעצמו שם רע.
זאת היתה טרגדיה גדולה גם כי עכשיו ריימי היתה ילדה בלי אבא.
כאב קטן וחד פילח את לבה של ריימי בכל פעם שחשבה על העובדה הזאת, שהיא, ריימי קלארק, ילדה בלי אבא.
לפעמים הכאב הזה שבלב גרם לה להיות משותקת מפחד. לפעמים זה גרם לה לרצות להתפרק.
