ממיטב יצירתו של את”א הופמן (1822-1776), מגדולי המספרים הגרמניים הרומנטיים: שלוש אגדות שופעות דימיון פרוע ומשולח רסן, תמהיל של הומור, גרוטסקה, סאטירה פוליטית, עומק פסיכולוגי ותובנה פילוסופית - לראשונה בעברית, בתרגום גבריאל צורן שהוסיף להן אחרית דבר.
אצולה כפרית זעירה, עיירה אוניברסיטאית מנומנמת, בורגנות אמידה בפרנקפורט – זהו הרקע להתרחשותם של אירועים מופלאים ולהופעתם של יצורים שלא ייאמנו: פרעוש חכם ופילוסופי, ממלכה קדמונית המתגלה בלב לבו של ההווה, גמד מכוער וּווּלגארי העולה מעלה מעלה בשירות המדינה מכוחו של כישוף שלא עלה יפה, מלך גידולי הירק העולה ממעבה האדמה כדי להציג תביעות משלו, ועוד ועוד.
מתוך: כלת המלך
אגדה שיסודה בטבע
פרק ראשון
שבו תוצגנה דמויות שונות ונסיבות חייהן, והמחבר יכין בדרכי נועם את כל הדברים המדהימים והמופלאים שעתידים להתרחש בפרקים הבאים.
זו הייתה שנה מבורכת. חיטה ושעורה, שיפון ושיבולת שועל הוריקו ופרחו לתפארת בשדות; נערי האיכרים עסקו בקטיף עדשים, והפרות ליחכו תלתן; העצים היו עמוסי דובדבנים במידה כזאת שכל עדת האנקורים, על אף כוונתה המוצהרת לחסלם עד האחרון שבהם, נאלצה להותיר את חלקם לארוחה נוספת. הטבע פתח את שולחנו העשיר בפני כל בָּאָיו, והם אכלו מדי יום ביומו עד שובעה. אבל גינת המאכל של האדון דַּפּסוּל פון צַבֶּלטאו עלתה על כל אלה: היא עמדה בשיא תפארתה, והירקות היו נפלאים כל כך שלא פלא כי העלמה אֶנכֶן יצאה מגדרה מרוב שמחה. אבל נראה שכאן המקום להסביר מי היו אלה השניים – האדון דפסול פון צבלטאו והעלמה אנכן.
