עיר אין־גולה

אתה

אָנוּ קוֹרְאִים אוֹתְךָ, אַתָּה
שֶׁבְּקִרְבֵּנוּ בִּדְמָמָה
עוֹמֵד שׁוֹמֵם. קוֹרְאִים כִּי תִּתְעוֹרֵר.

עֲלֵה כּוֹתֶרֶת שֶׁבַּפֶּרַח הַבּוֹעֵר
אַתָּה הַטַּל שֶׁמִּתְנַשֵּׁם עַל הָעוֹרוֹת, בַּנְּהָרוֹת
אַתָּה הַכְּחוֹל. אַתָּה כֶּלֶב הָעִיר מֻכֵּה קֹדֶשׁ וְחֹל,
מְיַגֵּעַ כְּרוּחַ שָׁרָב. אַתָּה רָעָב בְּגוּף בְּלִי פֶּה
אַתָּה מַחְלִיא וּמְרַפֵּא אֶת הַצּוֹבְאִים
עַל דַּלְתְּךָ, אַתָּה גִּשְׁמֵי בְּרָכָה פּוֹרְצִים
מֵחֹר מַנְעוּל, אַתָּה מַבּוּל אֶל הַמֵּצִיץ
אֶת צֵל-דְּמוּתְךָ, אַתָּה שְׂמִיכָה
עַל עֵין-אָדָם אַתָּה פּוֹרֵץ אִישׁוֹן
נִרְדָּם. אַתָּה הַדָּם הַמִּתְדַּפֵּק עַל
לְשׁוֹנִי, נִתְכֵי שָׁנִי בִּמְעוֹנִי, אֲנִי
שָׁנִים שֶׁל רוּחַ סְרָק עַל זִכְרוֹנְךָ
אֲנִי שֶׁלְּךָ – פְּרוּחָה בְּלֵב הַכְּרַךְ
סְרוּחָה מִגַּאֲוָה. אֲנִי שֶׁלְּךָ, אֲנִי
הַפְּתִיל הַדַּל, אַתָּה – הַלֶּהָבָה
אֲנִי שֶׁלְּךָ, שְׁלוּחָה כַּחֵץ אֲשֶׁר
דָּרְכָה אוֹתוֹ יָדְךָ. אֲנִי שֶׁלְּךָ,
מִצְחִי פָּתוּחַ וּמָשׁוּחַ לִקְרָאתְךָ
בְּצֵל עָמֹק, אֲנִי שֶׁלְּךָ אֲנִי אֶשְׁתֹּק
עַד תִּתְפָּרֵץ מִתּוֹךְ גְּרוֹנִי, אֲנִי שֶׁלְּךָ
אֲנִי אֶמְתֹּק שִׁירְךָ בִּמְרִי-יְגוֹנִי, אֲנִי
שֶׁלְּךָ, אֲנִי כְּרוּיָה אֶל הָרָחוֹק מִכָּל
רָחוֹק אֲנִי כְּרוּכָה בְּתַרְדֵּמָה וּמַה
יָּקִיץ עָלַי כְּחֹק הַמִּלְחָמָה הָרַחוּמָה
שֶׁל יֵשׁוּתִי, הַמְּהוּמָה שֶׁבָּהּ בִּשַּׂרְתָּ
אֶת חַיַּי וְאֶת מוֹתִי, אַתָּה אִתִּי
בְּצֵל-הַלַּיִל וּבְלַהַט הַחַמָּה
אַתָּה אִתִּי בְּעֵת הַתֹּהוּ
הַכּוֹרֵת בִּי בְּרִית אֵימָה.